מספרים על יהודי אחד, יזם נדל"ן שהיה ידוע בערכי האתיקה הגבוהים שלו. יש כאלו, תתפלאו: יום אחד הוא העמיד למכירה שטח קרקע שבבעלותו. קונה שחפץ בקרקע פנה אליו בוקר אחד בבית הכנסת, בעת שזה היה עסוק בתפילת שמונה עשרה. "מכור לי את הקרקע שלך", פנה אל היזם הקונה הפוטנציאלי, "אני מוכן לשלם לך עליה 100,000 דולר". היזם לא ענה כי היה מרוכז בתפילה. בעת תפילת שמונה עשרה, כידוע, אין מדברים. "הבנתי", פירש הקונה לעצמו את השתיקה כטקטיקה עסקית, "אז אני מעלה את ההצעה ל-120,000 דולר". היזם עדיין התפלל בשקט ונמנע מדיבור והקונה המשיך לשפר הצעתו, "130,000 דולרים", הציע. בינתיים סיים יזם הנדל"ן את תפילתו, פנה לקונה ואמר לו: "אמכור לך את הקרקע ב-100,000 דולר". הרוכש נדהם. "מה קורה פה? הצעתי לך כבר 130,000 דולר. הכיצד תמכור לי ב-100,000 דולרים?". "נכון", ענה היזם ההגון, "בלב הסכמתי להצעתך כבר בסכום הראשון שנקבת. לא עניתי לך כי התפללתי. אין סיבה שאתה תפסיד כסף רק בגלל שאני התפללתי".
היזם שבאנקדוטת הפתיחה למאמרי, לא היה נוכח למרבה הצער בסביבת אנשי העסקים והנדל"ניסטים שהיו מעורבים, לפי החשדות, בפרשת
הולילנד הירושלמית. יכול להיות שאם הוא היה שם, הפרשה הזו לא הייתה מתרחשת ומי יודע, אולי הבכייה הזו לדורות לא הייתה.