X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
על לקחי שלוש תקופות עצמאותנו ועל לקח השואה
▪  ▪  ▪
היש סיכוי למלחמת עולם שלישית? [יח"צ]
מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום נמשכת עצמאותנו המדינית השלישית 62 שנים בלבד. נשאלת השאלה - האם שוב זכה העם היהודי רק בעצמאות מדינית זמנית והאם אפשר שלאחר 70, 80, 200 או 400 שנות עצמאות יהודית נאבד אותה שוב?

בין יום השואה ליום העצמאות חובה לשנן לעצמנו שעצמאות, גלות, רדיפות ושואה, מהוות מחזוריות קבועה בהיסטוריה של עם ישראל. עצם העובדה שהשגנו עצמאות מדינית, צבא חזק, עוצמה מדעית וכלכלית, וידידים חזקים בעולם (במֵרכאות או בלעדיהן) - עדיין אינה מבטיחה כלל את עצמאותנו ואינה משמשת ערובה למניעת שואה שנייה ואובדן עצמאותנו המדינית בפעם השלישית. עלינו לזכור שמתוך 3,500 שנות קיומו של עם ישראל, רק שלוש פעמים הצלחנו להשיג עצמאות של ממש ואיבדנו אותה בפעמיים הראשונות (שנמשכו יחד כ-500 שנה בלבד).
תקופת העצמאות המדינית הראשונה נמשכה 428 שנה - מִמָלכוּת שאול ועד צדקיהו (1025-597 לפנה"ס). הישרדות ממושכת זו של עצמאות מדינית התאפשרה רק לאחר שקם שלטון חזק שהצליח לאחד את השבטים המפורדים והמסוכסכים למסגרת מדינית אחת שהקפידה לשמור על מורשת תורת ישראל. קרוב לסוף ימי מלכויות ישראל ויהודה התרופפה הדבקות במורשת, והחלה פולשת השפעה של תרבויות זרות לחוגים רחבים וגם לשלטון. אזהרות הנביאים לא הועילו ושתי המלכויות איבדו לבסוף את עצמאותן המדינית.
המרד ביוונים וניצחון המכבים איפשר להקים מדינה יהודית עצמאית שהצליחה לשרוד 79 שנים, מתקופת שמעון הנשיא עד כיבוש פומפיוס (142-63 לפנה"ס). הסיבה העיקרית למפלת המלכות החשמונאית הייתה ההתייוונות המתחזקת שגרמה ליהודים רבים לנהות אחר התרבות ההלניסטית הקורצת ולנטוש את מורשת ישראל. התרופפות לאומית זו, שהביאה לשִׂנאת חינם ולמלחמת אחים, גרמה לאובדן העצמאות המדינית בפעם השנייה.
מאז ועד שנת 1948, במשך 2,011 שנים, לא זכו היהודים לעצמאות מדינית בארץ ישראל למעט שלוש שנות עצמאות רופפת בזמן מרד החורבן ועוד שלוש שנים כאלה בזמן מרד בר-כוכבא.
מאז הקמתה של מדינת ישראל ועד היום נמשכת עצמאותנו המדינית השלישית 62 שנים בלבד. נשאלת השאלה - האם שוב זכה העם היהודי רק בעצמאות מדינית זמנית והאם אפשר שלאחר 70, 80, 200 או 400 שנות עצמאות יהודית נאבד אותה שוב?. עדיין יש השואפים להשמידנו ועדיין רבים במדינה נוהים אחר תרבות מערבית זרה ומתרחקים ממורשת ישראל - אותם תנאים שהביאו לפירוד ולמלחמות אחים, ואשר גרמו פעמיים לאיבוד עצמאותנו בעבר.

ממלחמת עולם שנייה למלחמת עולם שלישית?
טוענים היום שנתניהו ומצדדיו מפחידים אותנו ללא בסיס וטעם מפני איומי ההשמדה של אחמדינג'אד, ושאין בכוחה של אירן לבצע את איומיה חסרי הבסיס, ומי שמתייחס ברצינות לאיומים אלה ומתריע עליהם כסכנה לישראל ולעולם הדמוקרטי - מרגיז ללא צורך את ידידינו בעולם הנאור ופוגע במעמדנו. אומרים לנו עוד כי מי שמתריע מפני שואה חדשה, כאשר יש ליהודים מדינה עצמאית וצבא חזק, הוא פָּרָנוֹאיד ו"רואה-שחורות-כפייתי-סדרתי" המנפח במודע או שלא במודע את מה שמתרחש. מטפטפים ללא הרף באוזנינו כי למרות האיומים לחסל את מדינת ישראל מצד מנהיגי אירן, ארגוני אל-קאעידה, חמאס ודומיהם, מדובר רק בקומץ מנהיגים מטורפים, ואפשר בהחלט לדבר עם מנהיגים שפויים אחרים בקרב האיסלאם והערבים, ואפשר להגיע להסכמה בדרכי שלום עם עמי-ערב, מאחורי גבם של קומץ המנהיגים הלא שפויים המעטים.
חשוב מאוד לזכור ולא לשכוח לעולם: גם ערב מלחמת העולם השנייה טענו אנשי השמאל אותן טענות ממש, נגד מי שקם אז והזהיר שצפויה שואה ליהודים. היה אז למעשה רק מנהיג ציוני אחד ויחיד, זאב ז'בוטינסקי שמו, שסבב ברחבי אירופה, אף לפני עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, חזר והזהיר בכל הקהילות היהודיות - "חסלו את הגולה בטרם תחסל הגולה אתכם"; ולאחר שהנאציזם עלה לשלטון זעק ז'בוטינסקי בכינוס היסוד של ההסתדרות הציונית החדשה - "חיים אנו כנראה על מִפְתָנוֹ האחרון של התהום, ערב השוֹאָה המכרעת בגֶטוֹ העולמי", המשיך והכריז כי עליית מיליוני יהודי אירופה לארץ ישראל היא הפתרון היחיד לאנטישמיות ולאיומי ההשמדה הנאציים.
המנהיגות הציונית, שנשארה אטומה ושאננה, התייצבה מול ז'בוטינסקי למלחמה חסרת-פשרות. האשימו אותו שהוא סתם מרגיז את הגויים, מאחר שמדובר רק באיומים חסרי בסיס של קומץ מטורפים, שהוא מתחבר עם האנטישמים הגרועים ביותר כדי לגרש את היהודים בכוח מהאדמה בגולה בה הם מושרשים מאות בשנים, וכי הוא מנסה לשלול את זכויותיהם שהשיגו לאחר עמל של שנים. הגדיל לעשות הסופר שלום אש, שאמר על ראש בית"ר ומנהיג המפלגה הרביזיוניסטית: "אוי לאומה שאלה מנהיגיה". בערוב ימיו, לאחר שהתבררו ממדי השואה, הביע הסופר חרטה והתנצל על דבריו.
ה"מיין קאמפף" המודרני של אחמדינג'אד, הרודן מאירן, שכמו היטלר לפניו גם הוא מודיע בגלוי על שאיפתו להשמיד את מדינת היהודים, יחד עם האיום הגרעיני האירני, האיומים מצפון הן בלבנון והן בסוריה, יחד עם התבדלותן המאיימת של סין ורוסיה - כל אלה חייבים לעורר בנו את השאלה והחשש:
האם ייתכן שנאבד עצמאותנו בפעם השלישית בתולדותינו? התיתכן שוב שואה, והפעם לששת מיליוני היהודים בציון?
פעולת הטֶרור האדירה במגדלי התאומים הוכיחה שיש קשר הדוק בין הטרור הבינלאומי מיסודם של אל-קאעידה, חמאס, פת"ח וחיזבאללה, לבין מעצמה כמו סין ומדינות כמו אירן, קוריאה הצפונית וסוריה. עד אז הביט העולם בשִוויון נפש על פעולות טֶרור כלפי ישראל וארצות אחרות. גם אם נרצחו בפעולות אלה אזרחים תמימים, נשים, ילדים וזקנים, זה היה שם, רחוק-רחוק. רצח של שלושת אלפים נפש בניו-יורק ערער את ביטחונם של רבים בעולם הדמוקרטי והביא למִפנה בחשיבה, לפחות בתקופת הנשיא האמריקני הקודם. נראה שחוסיין אובמה מנסה להפוך שוב את הגלגל.
הניסיון של ערב מלחמת העולם השנייה צריך ללמד שוויתורים מצד העולם הדמוקרטי מעודדים רודנים השואפים להשתלט על כל מי שמאמין וחושב אחרת מהם, וכי רק למעשים תקיפים ולא לדיבורים ותרניים יש סיכוי למנוע שואה ומלחמת עולם שלישית.

גם ערב מלחמת העולם השנייה טענו אנשי השמאל אותן טענות ממש, נגד מי שקם אז והזהיר שצפויה שואה ליהודים. היה אז למעשה רק מנהיג ציוני אחד ויחיד, זאב ז'בוטינסקי שמו, שסבב ברחבי אירופה, אף לפני עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, חזר והזהיר בכל הקהילות היהודיות - "חסלו את הגולה בטרם תחסל הגולה אתכם"

הכותב, זאב בן-יוסף, הוא עיתונאי, פובליציסט, עורך כתבי עת, איש הסברה ויחסי ציבור מזה יובל שנים, בעל תואר ראשון במדע המדינה ויחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית, משלים בה תואר שני בפילוסופיה של המדעים.
תאריך:  18/04/2010   |   עודכן:  18/04/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
לקחי שואה ועצמאות
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
יישר כח אכן כפי שאמרת בצדק...
עו"ד נבון קצב   |  18/04/10 17:51
2
חורבן היישוב בתקופה הרומית
י.  |  18/04/10 22:31
3
פילוסופיה של נצח-ישראל לא ישקר
עו'ד דוד הגואל  |  18/04/10 22:38
4
לקח השואה אינו מתפקד=פשע אוסלו
קורןנאוה טבריה  |  19/04/10 09:30
5
רשומה מרשימה ל"ת
דוידי הרמלין  |  21/04/10 11:22
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אמציה חן
לזכרו של "גיבור-על", רס"ן (במיל.) יהושע כץ ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים
שושנה ויג
השנה יותר מבכל שנה אני עסוקה בכעס על אותו מגש הכסף    המחיר הזה שבו התחייבנו לפדות את אדמת הארץ הוא מחיר לא נורמלי    הלוואי יכולתי למחוק מן הלקסיקון שלי את המחיר הזה    למחוק לצמיתות את היותך חסר בעולמי    למחוק את האיבר שנגדע מחיי    נעלם והותיר אותי חסרה
אורי אבנרי
מדגם מקרי לגמרי של ישראלים ערב יום-העצמאות 2010: זיכרונות מהשואה, געגועים לישראל תמימה יותר, זעם על השחיתות, שביעות-רצון מהכלכלה הישראלית הפורחת בשעה שהעולם כולו שקוע עדיין במשבר כלכלי    אף לא מילה אחת על שלום    אף לא מילה אחת על הכיבוש
ד"ר דוד חפץ
האף נוזל, האוזניים מטרידות, העור מגורה, העיניים דומעות, הראש כואב - כנראה שזו תגובה אלרגית
רובי ריבלין
דברי יו"ר הכנסת לטקס פתיחת אירועי יום הזיכרון בגבעת התחמושת
ערב יום הזיכרון, יום א', 18.4.2010, שעה 16:30
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il