X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
"בפני מי אני צריך להתנצל", שאל רודף הבצע יעקב פרי אני מציע לו שיילך לאחד מבתי העלמין הצבאיים, לבד, בשעה הכי "מתה". וככה, כשהוא מוקף מצבות, יגזור על עצמו שעה אחת של הרהורים התשובה על השאלה המחוצפת שלו תכה בו...
▪  ▪  ▪
פרי. לא מתנצל [צילום: בוצ´צ´ו]
יום הזיכרון לחללי צה"ל הוא יום אחר. עצוב. זה יום של שאלות נוקבות, חיבוטי נפש, סולידאריות ויהדות. זה יום שגורם לנו תודעתית לצופף שורות. זה יום שאנחנו מבינים בבהירות, שיש קשר הדוק בין עבודה, נתינה, התנדבות ותרומה, לבין עוצמתנו - שהרי אי-אפשר לייצר עוצמה יש מאין. זה יום שבו אנחנו מרכינים את ראשנו מול הכאב והצער של המשפחות השכולות. זה יום שאנחנו רוצים להביט מקרוב בעיניהם של המשתמטים.
ביום הזיכרון לחללי צה"ל, גם העצב אחר. זה יום שאנחנו ניגשים למדף הערכים שלנו, ועושים סדר ובעיקר ניקיון. זה יום שבו אנחנו מקבלים פרופורציות על החיים. זה יום של הפוגה ממחלוקת. זה יום שאנחנו רוצים את ישראל יותר מוסרית. זה יום שבו אנחנו מלבישים כמה מהקלישאות השחוקות שלנו בחליפה מהודרת כחול-לבן. זה יום שאנחנו מסתכלים אחורה בגאווה וקדימה בתקווה. זה יום שאנחנו חשים שהעצב מזכך.
ביום הזיכרון לחללי צה"ל, כשברקע שירים נוגים, חזרתי לקרוא עוד פעם כמה כתבות על השכר הגבוה של חלק מבכירי המשק. תחושת הזעם על רדיפת הבצע מכה ביום הזיכרון בעוצמות אחרות. עלות שכר של מיליון שקלים לחודש, זאת שחיתות מוסרית. היום כבר לא מדברים על זה. מבחינתם של רודפי הבצע, נביחת הכלבים התפוגגה. כצפוי...
22,682 חללים. זה המחיר (לא סופי) שישראל שילמה כדי להגיע למה שהגיעה, על הטוב והרע שבה. עולם ומלואו כפול 22,682. מחיר גבוה, עצוב ומחייב. כדי שהמחיר הזה יהיה שווה, ישראל חייבת להיות מוסרית וסולידארית. עלות שכר חודשי של מאות אלפי שקלים לחודש עושה את ישראל לבלתי מוסרית.
"מגש הכסף" של יעקב פרי
מבין שלל כתבות ומאמרים בנושא הזה, בחרתי להגיב לעלות שכרו של מי שעשה קריירה ביטחונית, ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי. לא משום שהוא שיאן השכר הגבוה (הוא לא), גם לא משום שהוא מקבל שכר משתי חברות, ואפילו לא משום שאחת מהן הפסידה בשנתיים האחרונות עשרות מיליוני שקלים. הוא לא הראשון ולא היחיד שתאוות הבצע התיכה את חוטי המוסר שלו. בחרתי להגיב, משום החוצפה שלו.
"תגידו לי", מתריס פרי, "בפני מי אני צריך להתנצל" (ידיעות-אחרונות, 13.4.10).
ולפני שאני משיב לשאלה של האיש החצוף הזה, הערה חבוטה: מדינת ישראל איננה מדינה ככל המדינות. מר פרי יודע את זה. היא היחידה בעולם הנתונה לסכנה קיומית. אזרחי מדינה ששולחת את צעירייה לאש, חייבים להפיץ עוינות כלפי בכירים רודפי בצע.
הוא שאל בפני מי הוא צריך להתנצל? אני מציע לו שיילך לאחד מבתי העלמין הצבאיים, לבד, בשעה הכי "מתה". וככה, כשהוא מוקף מצבות, יגזור על עצמו שעה של הרהורים. התשובה על השאלה המחוצפת שלו תכה בו. במנעד החברתי, שכר של מאות אלפי שקלים, הוא הקצה השני של השכול. סיכון חיים של צעירים בני 20 כדי שחסרי בושה יעשו מיליונים מהקופה הציבורית, זאת שחיתות. העובדה שמיוחמי הכסף נשואי פנים מעצימה את הזעם.
"מגש הכסף" של יעקב פרי, זה לא אותו "מגש כסף" עליו כתב אלתרמן. הנופלים ב"מגש הכסף" של אלתרמן, אינם אלא מלצרים צעירים, שבטרם נפלו, הגישו ליעקב פרי וחבריו, על "מגש כסף" ערימת מזומנים. ואלה ישיחו בינם לבין עצמם "במותם, ציוו עלינו לעשות חיים"... איכסה...
תאריך:  20/04/2010   |   עודכן:  20/04/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  יעקב פרי / Yaakov  Perry
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
במותם, ציוו עלינו לעשות חיים
תגובות  [ 12 ] מוצגות  [ 12 ]  כתוב תגובה 
1
נרי אבנרי נפל על הראש, כהרגלו
דרוזי גאה  |  20/04/10 13:27
 
- מעידה
יוא"ב  |  20/04/10 16:59
 
- תגובה לדרוזי גאה
נרי אבנרי  |  20/04/10 18:07
2
נרי,חותמת על כל מילה! ל"ת
קורןנאוה טבריה  |  20/04/10 17:44
3
האם נרי ירד מהפסים ?
שחר זוהר  |  20/04/10 18:37
 
- תגובה לשחר זוהר
נרי אבנרי  |  20/04/10 18:52
 
- עדיין מדובר בכסף פרטי
שחר זוהר  |  20/04/10 19:18
 
- אתה ממש לא מבין כלום בכלכלה
שרון ר.  |  20/04/10 19:47
 
- לשרון זוהר
נרי אבנרי  |  20/04/10 20:14
 
- כן נרי, זה סקטור פרטי
שחר זוהר  |  21/04/10 08:41
 
- אתה ממשיך לא להבין כלום
שרון ר.  |  22/04/10 18:36
4
בשב"כ קראו לו הטפלון.
אליהו חיים  |  20/04/10 21:50
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
ד"ר אברהם בן-עזרא
לכולם היה קל להסביר מהי סיבת הבחירה של השיר אותו הם ביקשו להשמיע, פרט לבנימין נתניהו, שנאלץ להפסיק את רצף סיפורו נוכח הערותיו המפריעות של המנחה קושניר - שוב ושוב, במסווה של סחבקיות וידידות אך מתחת לפני השטח ניכרה תסיסה כהר געש שמתפרץ פה ושם
יעקב בר-און
עם הומור בחריזה וכתיבה לא מתיפייפת, נהפך עד מהרה יורם טהרלב מפזמונאי צעיר לאחד מעמודי התווך של הזמר העברי    עתה, עם הוצאת אוסף חדש של שירי הלהקות הצבאיות, הוא חוזר אל הסיפורים שמאחורי השירים שכבר מזמן נהפכו לקלאסיקה
אריה סיון
1948 - החתימה על מגילת העצמאות סוללת את הדרך להכרזה על הקמת המדינה. 2010 - מדינת ישראל העצמאית כוללת כמיליון עניים בכ-36.3% ממשקי הבית בהם רק מפרנס אחד ומעל ל-200,000 אזרחים דורשי עבודה    גם לאזרח הבודד מגיעה עצמאות, יש לשחרר אותו מהתלות בהבטחת הכנסה
אריה פרי
בעוד היא מנסה לשווא להתנקות מהדימוי הבוגדני שדבק בה, כושלת התקשורת הישראלית שוב ושוב ומעידה כי היא אכן "בור ללא תחתית"    שוב הוכח: התקשורת הישראלית מסייעת לאויבי ישראל
הרב י.צ. רימון, הרב א. מאלי, הרב ד. שפירא
כיצד תיראה מדינת ישראל בעוד 20 שנה? האם תהיה כאן חברה אחת מאוחדת או שהשסעים בחברה הישראלית יגדלו ויהרסו את כל מה שנבנה כאן בשישים שנים של מדינה?
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il