אם כותרת זו לכדה את עינך, הרי שזו בדיוק המטרה. אבל הפעם אין לי מטרה לשווק קורס או קבוצה כזו או אחרת, אלא דווקא להפך - להגיד שלי כבר די נשבר מהשימוש המופרז במילה הזו - מנהיגות.
מנהיגות נגב, מנהיגות נשים, מנהיגות חינוכית, המכון למנהיגות, המרכז למנהיגות והתוכנית למנהיגות.
מנהיגות יהודית, מנהיגות מובילה, מנהיגות נשים בדואיות, מנהיגות ברשת, מנהיגות אזרחית, מנהיגות צבאית, מנהיגות צעירה. ומשם למנהיג עם חזון, מנהיג עם ביטחון ומנהיג עם שלדים בארון, והג'ינגל כבר מוכן. 112,000 תוצאות בהקלדה במנוע חיפוש למילים "קורס מנהיגות", ועוד יותר מזה למילים "קבוצות מנהיגות".
כל אחד הרוצה לשווק את פעילתו משתמש במילת הקסם "מנהיגות". די בזה ומיד ניפול שדודים לרגלי האמונה האופפת כי הנה אנו כבר יכולים להגיע למשרד בקומה העליונה, ולא רק לשיחת בירור אלא כמנהל ממש.
יסלחו המנהיגים הבוגרים, אבל אני לא מכיר מישהו בולט שיצא מהקורסים האלו. והמודלים עליהם הם מדברים לא באו משם, לא
ביל גייטס, בגין, בן-גוריון. לא גנדי, מרטין לותר קינג - שכל-כך נהוג להתרפק על כושרם ומנהיגותם, אפילו לא פחות מהם.
בהחלט ייתכן שהם גם לא היו מתאימים להתקבל לקורסים היוקרתיים יותר, מאחר שהם דורשים תואר אקדמי, ניסיון ועמידה במבחני מיון.
ומשום מה, תמיד יוצא שבקבוצות המנהיגות המתגבשות בקרב השכבות החלשות המרצים הם ממקום אחד, הלומדים הם ממקום מסוים והמארגנים קצת מעליהם. כך שדי ברור מי המנהיג ומי המונהג. בקיצור, אולי עדיף לדבר פחות מנהיגות, לוותר על הכותרת היפה, ולעשות את ההכשרות ממקום של ראייה להבניה נכונה, ופחות לתעודה שתישא את הכותרת של המרכז/מכון בית הספר למנהיגות.