ח"כ גפני, מדוע פגעת בביאליק?

יצירה של משורר נשפטת בסך-הכל שיש בה, ואני מצר על כך שהחינוך העצמאי החליט לנעול את שערי המערכת החינוכית שלו בפני משורר כמו חיים נחמן ביאליק. לסיום, מר גפני, נגעתי בקמצוץ משירי ביאליק, נראה לי שמן הראוי שתבחנו פעם נוספת את ההחלטה לא ללמד את שירי ביאליק. ומי ייתן שנתחיל בדיאלוג לא בנוסח של רון חולדאי.

• ליתר הנושאים שעלו בדיון אתייחס במאמר נפרד.

אני ממליץ שתקרא פעם נוספת את שירי הטבע המקסימים, שחוברו בהשראת נופי ילדותו בכפר ראדי. תעבור עם המשורר לתחנת חיים שנייה בעיירה ז'יטומיר, בה בעיניים בוחנות של ילד הוא רואה את אביו כורע תחת נטל העול של פרנסת המשפחה, ונושא בכבדות במעלה ההר את עגלת מלחמת הקיום, "בוצע בסכין פגומה פת לחם שחור וזנב דג מלוח", ובתוך ביבי העוני הזה הוא מלא אמונה דתית. כשאביו כרע ונפל נותרה אם אלמנה וילדים יתומים חסרי-כל. כמה חשוב להפגיש כל תלמיד עם האם המורטת נוצות מעופות בשוק עבור פת לחם לילדיה. דבקותה הדתית אינה מתעוררת. כדי לקיים מצות הדלקת נרות, היא נאלצת להותיר שבעה ילדים רעבים. להתלוות למסע הייסורים וההתלבטות של אם עברייה בין פת לחם ונרות שבת זו הליכה בקודש הקודשים של החינוך. חבל מאוד שהילד בחינוך העצמאי לא ייחשף להתלבטות של האם ולהכרעתה הצועקת, מדוע מצות הדלקת נרות השאירה את ילדיה רעבים. ילדיה של האם מלאי הערכה להחלטת אמם, אפילו שהשבת נותרה עיוורת, כי נר אחד תסס וכבה מדמעותיה של האם הכואבת את קיום המצוה במחיר ילדים רעבים.

כמה חבל שתלמידי החינוך העצמאי לא ייפגשו עם ההתלבטויות של ביאליק בחור הישיבה בתחנת חייו השלישית בוולוז'ין. כמה תעצומות נפש יכול תלמיד בישיבה לשאוב מההתחבטות ובסופו של דבר גם מההכרעה - "אם יש את נפשך לדעת את המעיין ממנו שאבו אחיך המומתים עוז ותעצומות נפש לסבול חיי סחי ומאוס, סור אל בית המדרש הישן והנושן". מדוע לחסום התוודעות לשלל ההתלבטויות של ביאליק תלמיד הישיבה בוולוז'ין וכיסופיו לעולמות שמעבר ל-ד' אמות תורה, כשהיא מלווה בסופו של דבר בהכרעה, שבית המדרש הוא המעיין. אני מודע לקשיים שלך, מר גפני, לחשוף את התלמיד להרהורים בדבר אהבה והטחת הכאב לעבר הכוכבים שרימו אותו. אני גם מודע לקושי לחשוף תלמיד לצעקה: "השמש זרחה השיטה פרחה והשוחט שחט" בעקבות הפוגרום בקישינב ב-1903, או לצעקה: "שמים בקשו רחמים עלי, אם יש בכם אל...אני לא מצאתיו" בעקבות הפוגרומים הקשים שבוצעו בשנת 1905.