השנה, בכ"ח באייר, ימלאו 43 שנה לשחרורה של ירושלים העתיקה ואיחודה עם החדשה. בהשוואה למלחמות אשר עברו על ירושלים, הייתה מלחמת ששת הימים קצרה יחסית: בסך-הכל פחות מיומיים כאשר נכבשה על-ידי כוחותינו מידי הירדנים.
ירושלים, "עיר שחוברה לה יחדיו", עברה רבות מאז כבש אותה דוד המלך מידי היבוסי לפני כשלושת אלפים שנה. היא נשדדה על-ידי המצרים בימי רחבעם בן שלמה, הותקפה על-ידי סנחריב, מלך אשור, ולאחר מכן נהרסה על-ידי נבוכדנצר, מלך בבל. היוונים השתלטו עליה עד לשחרורה בימי המכבים. היא נהרסה על-ידי הרומאים ב-70 לספירה, עברה את השלטון הביזאנטי, נכבשה על-ידי הפרסים ב-614 לספירה, מספר שנים שלטו בה היהודים עד שחזרו הנוצרים וכבשוה.
היא נפלה בידי הערבים ב-638 לספירה. לסירוגין, נפלה שוב בידי הנוצרים עת עלו עליה הצלבנים עם 20,000 לוחמים ושחטו את תושביה מוסלמים ויהודים כאחד. שלטונם נמשך עד שחזרו המוסלמים וכבשו העיר ב-1187 לספירה.
לאחר מכן נחרבה העיר על-ידי הפולשים הטטארים המונגולים, אשר בסופו של דבר גורשו על-ידי המוסלמים הממלוכים ממצרים שהמשיכו למשול בה עד 1516 לספירה, עת כבשו הטורקים העותמנים בימי השולטן סאלים את ארץ ישראל ובתוכה ירושלים. השולטן הנודע סולימן המפואר, הקיף את ירושלים בחומה חדשה, היא החומה של ימינו.
כך נמשך השלטון עד מלחמת העולם הראשונה ב-1917, עת כבשו הבריטים את ירושלים. ב-1949, אחרי מלחמת העצמאות, נשארה ירושלים מבותרת לשניים, כאשר החלק המערבי הופך לבירת ישראל והחלק המזרחי בידי השלטון הירדני, עד ה-7 ביוני 1967 כ"ח באייר התשכ"ז, עת כבשו צבאות ישראל את העיר המזרחית ומועד בו הנהיגה ממשלת ישראל את השלטון במקום.
מאז שחרורה במלחמת ששת הימים, הפכה העיר למוקד התעניינות לכלל אומות העולם. לא רק מתעניינים בה מרחוק, אלא מיליוני בני אדם עולים אליה להתרשם מעתיקותיה ואוצרות חמדתה ולחוות את פריחתה מחדש.
לצערנו, לא כל הזרים רואים את התחדשותה המרהיבה באופן החיובי. עדיין רבים שונאי ישראל שאינם יכולים להשלים עם איחודה של העיר, כולל המקומות המקודשים לדתות השונות תחת שלטונה של מדינת ישראל.
מאז הפכה ירושלים להיות במרכז המערכה המדינית שלנו מול מדינות העולם, שעדיין אינן מוכנות להכיר בה כבירת ישראל, ואחריה איחודה מחדש במלחמת ששת הימים, התנגדותם רק הולכת וגוברת. ירושלים השלמה והמאוחדת היא עיר עוז וחוסן לעם ישראל, אות וסמל לגאולה השלמה ההולכת וקרבה. מתפתחת היא בצעדי ענק, וכיום הינה העיר הגדולה בישראל מבחינת אוכלוסיית התושבים שבה. מטעם הרבנות הראשית לישראל נקבע יום ירושלים בכ"ח אייר, כיום של "שמחה והודיה לכל בית ישראל באשר הם שם".
יום זה, כ"ח באייר, ספירת "חסד שבמלכות", הינו יום היסטורי גדול בתולדות עם ישראל וארצו, יום חג לעם ישראל בארץ ובפזורה. צביונו של חג חדש זה כצביונו של חג העצמאות טרם נקבע.
"אין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגלויות ואם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים, אל תאמן" (תנחומא נ"ח י"ז).
תקוותינו - תפילתנו שעם גבור תהליך קיבוץ הגלויות יתגשמו דברי חזון השלום של ישעיהו הנביא:
"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", (ישעיהו ב' 4).