ידוע כי בית המשפט לא ימהר לפסול חוות דעתו של המומחה שמינה, שכן
בעצם המינוי יש משום הבעת אמון של בית המשפט במומחה, והעדפת מומחיותו על זו של מומחי הצדדים, שאם לא כן הדבר - לא היה מתמנה.
זאת ועוד, בית המשפט בעל סמכות לפסול חלקים בלתי ראויים מתוך חוות דעתו של מומחה בית המשפט, וזאת מבלי לבטל את המינוי, דבר המקטין עוד יותר את סבירות ביטול מינויו של מומחה בית המשפט, שכן ישנה דרך להשאירו על-כנו ולאשר את חוות דעתו באופן חלקי.
רק כאשר נפלה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט שגיאה היורדת לשורש העניין, או טעות הפוגעת באופן מהותי בזכות מי מהצדדים - יבוטל מינויו, על-אף מעמדו הבכיר ותנאי הפתיחה העדיפים שיש למומחה בית המשפט ביחס למומחי הצדדים.
מבנה חוות דעת מקצועית הוא כזה, ששני עמודי יסוד להם:
א. עובדות.
ב. הערכות מקצועיות.
בעוד שהעובדות ניתנות למבחן פשוט יחסית - גם מבחנו של הדיוט - וקל להשיג עליהן, ההערכות הן מקצועיות-שיפוטיות, וכאן מומחים רבים מוצאים כר פעולה נרחב, לכלול בחוות הדעת שלהם את האג'נדה בהם הם תומכים.
השופט צבי א' טל התייחס לכך בפסק דינו בת"א 469/88
זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ, לא פורסם, מובא בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא, בהוצאת "שי" תשס"ב - 2002, עמוד 505 ולהלן ציטוט:
- "הנה כי כן, מדובר בחסרונות "שאינם כתובים" לא במיפרט הטכני וגם לא בתקנות התכנון והבניה. מהנדס הנוטה לצד הקבלן יאמר: אין כל חובה למלא חסרונות כאלה, ולכן אין הם בגדר ליקויים.
מהנדס הנוטה לצד הדייר יאמר: אם החיסרון מהווה פגם אסתטי ואקוסטי, כי אז יש למלאו ולתקנו גם אם "זה לא כתוב בשום מקום".
לאמור, במסגרת ההערכות יש לכל מומחה חופש פעולה, ובית המשפט אמור לבחון חופש-פעולה זה ומיקומו של המומחה במרווח האמור - ולהכריע בנדון.
יודגש ויובהר: לא מדובר בהערכות חד-משמעיות שאין בלתן, אלא מדובר בהערכות שכל אחת מהן - האחת והנגדית - הינה לגיטימית, ולפיכך תיתכנה שתי חוות דעת המנוגדות זו לזו מהותית ובהפרש רב מבחינת עלויות, כאשר האחת מקיימת ומאשרת ליקוי מהותי ויסודי בדירה, והאחרת שוללת ומבטלת ליקוי זה, כדברי כב' השופט צבי א' טל בפסק-דין זעפרני.
ליקוי זעום בתיק א' - יכול להיות ליקוי עיקרי, אף שמדובר בדיוק באותו ליקוי עצמו, בתיק ב'.
כאשר ישנן מחלוקות בין הצדדים, ומומחה בית המשפט נותן חוות דעת, יש לבדוק אותה בדיקה ביקורתית שמא נפלה בה שגיאה בעניין העובדתי, וכן יש ללמוד בעיון רב את ההערכות המקצועיות, שמא השתרבבה לתוכן אג'נדה חד-צדדית, מסוימת מאוד, של מומחה בית המשפט, אשר אינה תואמת לדעתו של השופט.
במקרה שההערכות של מומחה בית המשפט נגועות בהחדרת דעותיו לתוכן, וכאשר מדובר בדעות שאינן בנושאים הנבחנים ברמת ודאות גבוהה אלא בנושאים השנויים במחלוקת, צריך המומחה ההגון והישר להיות קשוב לעמדות הנוגדות את עמדותיו הוא ולתת להן מענה.
כאשר מומחה בית המשפט נאחז בהערכותיו ובעמדותיו כבקרנות המזבח ולא מש מהן, יש לפסול את חוות דעתו ולבטל את מינויו.
כך נעשה בבקשת רשות ערעור 1429/04
שניידר נגד ש.מ. אסולין בנייה ייזום והשקעות בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופטת: ה' גרסטל, לא פורסם, מובא בפדאור 04 (8) 474.
בפסק דין זה מונה כמומחה מטעם בית המשפט המהנדס ד"ר אינג' משה תאני, וזה דבק בהערכותיו גם במשך חקירה נגדית שנחקר, תוך העדפה של גרסת צד לדיון, אשר מן הסתם תאמה להערכותיו, ותוך הימנעותו מליתן מענה לגרסה נגדית, דבר שהיה יכול - לו היה המומחה רגיש לדעות ולהערכות אחרות - להשאיר את שיקול הדעת אצל בית המשפט.
למעשה, נהג מומחה זה כפי שנוהגים מומחים רבים, בכך ש
חסם מפני בית המשפט כל אפשרות להעריך באופן אובייקטיבי ונטול פניות את העובדות. בשל כך, נפסלה חוות דעתו של מומחה בית המשפט.
אם נחזור לתיק זעפרני, נראה שם כי
השופט צבי א' טל אשר לימים מונה לכהן בבית המשפט העליון, העיד על עצמו כי הוא נוטה לצד הדיירים; משמע, מומחה הנוטה לצד הקבלן - היה אמור לחשוף את מניעי הערכותיו המקצועיות ולהרחיב את חוות דעתו, כך שיינתנו הערכות גם בהנחה כי יישמרו זכויות הדיירים באופן מלא, כפי שיתווה בית המשפט.
