לפני כשבועיים שידר הערוץ השני ראיון שערך
אהוד יערי, הכתב לענייני ערבים של הערוץ, עם
מחמוד עבאס (אבו מאזן), נשיא הרשות הפלסטינית. על אף כמה אמירות חשובות ביותר שנאמרו בראיון הטלוויזיוני, התעלמו, למרבה הפלא, הן התקשורת והן המערכת הפוליטית מדבריו של אבו מאזן.
הנושאים חשובים מכדי שנתיר להתעלם מהם. תשובותיו של אבו מאזן עומדות בסתירה בוטה למה שאנחנו - המערכת הפוליטית, התקשורת והציבור - יודעים על השיחות שניהלה ממשלת אולמרט עם הפלסטינים.
"אולמרט סיפר" - שאל יערי את אבו מאזן - "כי הוא מעולם לא קיבל תשובה פלסטינית סופית להצעות שהעביר".
על כך השיב לו המרואיין - "... התחלנו לדון בכל הסוגיות, כולן, ללא יוצא מן הכלל. התחלנו בנושא הגבולות, לאחר מכן שוחחנו על נושא ירושלים, הפליטים, המים. כל דבר. כשהתחלנו לדבר על הגבולות התערב הממשל האמריקני, אשר שלח את קונדוליסה רייס שישבה עם המשלחת שבראשות
ציפי לבני ואבו עלא. היא אמרה להם: 'אנחנו מבינים כי גבולות 67' משמעותם עזה והגדה המערבית, וגם כי הגדה המערבית משמעותה ים המלח ונהר הירדן ושטחי ההפקר'. הם אמרו לה כי הם מסכימים. הן אנחנו והן ציפי לבני הסכמנו על עיקרון זה. ואז - אולמרט ואנוכי התחלנו לדבר על מפות ועל החלפת שטחים, זאת מתוך הבנה כי אין מנוס משינויים הדדיים עליהם יוסכם. הסכמנו על כך שגבולות 67' יהוו בסיס וכי כעת עלינו לדבר על החלפת שטחים.... על בסיס ההסכמה בינינו שנחליף שטחים פה ושם, ונסדר את הגבול. כשהתחלנו לדון בפרטים העביר לי אולמרט פעמיים מפות, וגם אני העברתי פעמיים. ברגע זה החלו ההאשמות נגד מר אולמרט וברגע זה הופסקו המגעים. אני אומר לך בכנות, ב-25 בדצמבר 2007 היינו בוושינגטון והצגנו את התוצאות בפני הנשיא בוש. והוא שאל אותנו 'למה אתם לא ממשיכים?'. אמרנו לו כי אנו מוכנים. הוא שאל אותי אם אני מוכן לשלוח שליח לוושינגטון ב-3 בינואר 2008, ואמרתי לו שכן. ואז פרצה המלחמה בעזה. למרות זאת, התקשר סאיב עריקאת לשלום תורג'מן, והודיע לו כי הוא מוכן לבוא אליו ואיתו לוושינגטון, ופעמיים לא ניתנה לו תשובה. זה היה סופו של המאמץ האחרון".
דבריו אלה של אבו מאזן נאמרו בטלוויזיה הישראלית, לקהל הצופים הישראלי. אין ספק - זו הצגת דברים של צד אחד בוויכוח, של הצד הפלסטיני. אולם הצגה זו עומדת בסתירה מוחלטת להצגת הדברים המוכרת לנו, לציבור בישראל. אי-אפשר להתעלם מן הדברים ואי-אפשר לעבור עליהם בשתיקה. חלפו מאז קצת יותר משנתיים, אצלנו היו בחירות ואף התחלפה ממשלה, כאשר המידע שהיה לנו על השיחות ועל המשא-ומתן היה אחד הגורמים המשפיעים על הבוחר הישראלי. המעורבים במשא-ומתן מצדנו - כולם עימנו. אסור להם לשמור על זכות השתיקה. אנו מבקשים לדעת מה האמת באשר למשא-ומתן שניהלה ממשלת ישראל עם הרשות הפלסטינית, עד היכן הגיעו הצדדים, ומי ולמה הפסיקו את השיחות. אנו זכאים לדעת מה האמת!