כולנו מכירים את הגוף הרקוב והעלוב המכונה משטרת ישראל. אנחנו כבר יודעים שאם ראינו איזשהוא פשע, גניבה או שוד, אין אפילו טעם להתקשר למוקד מאה כי הניידת תגיע עוד שעה וגם אז התיק ייסגר מחוסר עניין לציבור.
הבדיחה העצובה יודעת גם להסביר למה שוטרים תמיד הולכים בזוגות, אחד יודע לקרוא והשני יודע לכתוב. במקרים בהם אנחנו נאלצים לקיים מגע עם שוטרים אנחנו סופרים את השניות עד שלא נצטרך לראות יותר את הפרצוף הדבילי שלהם שרק מפריע לנו, האזרחים שומרי החוק, בחיים. למותר לציין שהביטחון האישי מתפוגג לו ככל שהזמן חולף.
שוטרי ישראל נמנים על האנשים הסובלים ביותר במדינה. שעות העבודה מתמשכות הרבה מעבר לתקנון היבש, הסיכון האישי רב, אין כמעט גיבוי מלמעלה, מפגש יומיומי עם חלאות אדם גורם לשחיקה רגשית, איומים מצד פושעים על המשפחה הופכים לעניין שבשגרה והשכר העלוב של 4,000 שקלים מהווה תגמול עלוב. "הדובדבן שבקצפת" במערכת ההשפלות הוא מאמרי נזיפה כדוגמת הפיסקה הפותחת המשמשים (כך נראה) כפקק חדשותי בכל פעם שאין משהו מעניין לכתוב בעיתון.
הידעתם שמספר השוטרים במדינה לא עודכן מזה כמה עשורים למרות שאוכלוסיית המדינה המשיכה לצמוח ואף זינקה במהלך עלייתם של מיליון אנשים מברית-המועצות לשעבר (הידועה כרוסיה)? אותה ניידת שהוזכרה לעיל מגיעה לאחר רבע שעה כיוון שאין אחרות, השוטרים לא מסבירי פנים כיוון שהם על הרגליים כבר חצי יממה והתיק נסגר כי בתי המשפט גם ככה לא ישליכו את הפושעים לכלא אז למה לטרוח!
אותם שוטרים מנהרייה שלקחו את החוק לידיים ונלחמו בפושעים באופן רציני זכו למלוא התמיכה וההבנה שלי, כיוון שאף אחד לא עזר להם ולמשפחתם שהייתה נתונה לסכנת חיים, ידיהם היו כבולות והפושעים צחקו בפניהם ועשו ככל העולה על רוחם. צריך לכבד את החוק אבל מי לא מבין את מעשיהם של השוטרים שהגנו על עצמם - כמו שהיה עושה כל אדם נורמטיבי.
במהלך שיטוטיי ברשת הגעתי לאתר שמשמש קול לשוטרים שאין להם מקום אחר להביע את דעתם והסיפורים שהועלו שם עצובים ומדכאים.
שוטרינו היקרים ה"זוכים" להצלפות מפי כל זב-עט עלוב סובלים ואין מושיע. איפה נבחרי הציבור שידאגו להם, יוסיפו תקנים ולמען ה', יעלו להם משכורות?? ובפעם הבאה שניתקל בשוטר, גם אם הוא שוטר תנועה שנותן לנו דוח ממש לא מוצדק (אנחנו תמיד נוהגים למופת), אולי ננסה קצת להיות נחמדים לאדם שבסך-הכל, רוצה שנחייה בנחת ובלי הפרעות של פושעים.