חגיגת התקשורת בעיצומה! אין ספק מדינת ישראל סיפקה לה את מלוא תאוותה ואף הגדילה לעשות מעבר לכל תרחיש מצופה.
פרשן ערבי ישראלי טען אתמול ברדיו טענה הגיונית ובלתי נמנעת: "הדרג המדיני בחר במכוון, בין מגוון השיטות, את השיטה הקשה, המטומטמת והאלימה ביותר כדי לשלוח מסר ברור וחד-משמעי לעולם אל תתגרו בנו ואל תעשו כלפינו פרובוקציות"!
הלוואי וזה היה נכון!!! לצערי הוא נותן להנהגתנו קרדיט שכנראה לא מגיע לה! האירוע הזה מעיד יותר מכול על בעיית אמון וחוסר תקשורת בתוך מערכת הפיקוד והמשילות של מדינת ישראל בימים אלה.
צה"ל הוא צבא מודרני! הוא בונה את עצמו במרץ ובהרבה תחכום והשקעה לאתגרי המחר! מה הוא אשם שמטילים עליו היום להלחם את קרבות האתמול???
כך זה קרה עם הקאסמים: הציבו מולו נשק של שנות העשרים של המאה הקודמת. הפתרון שהציע הוא מערכת סופר מודרנית, ובמשוואה הזאת נגד טיל שעולה 500 שקל יורים טיל נגדי שעולה 50,000 שקל ומקווים שהוא יפגע. פלא שעכשיו לא רוצים להציב את מערכת כיפת ברזל מול הקסאמים? הפוליטיקאים שלנו הם אולי חדלי אישים, אבל לעשות חשבון פשוט הם עוד יודעים!.. באיום הקסאמים אפשר וצריך היה לטפל בשיטות של מלחמת העולם הראשונה! בלונים (צפלינים) ורשתות בפריסה במסלול בליסטי של הרקטה הזאת כשהיא כבר במסלול הירידה וללא ההנעה הרקטית. הטיל נעצר ברשת ונבלם באיטיות...
זה היה עולה פרוטות! אבל זה הרי פרימיטיבי, פטנט מיושן מהעבר והצבא עם הפנים לעתיד, לחדשנות! והחדשנות מביאה תהילה, אז איזה קצין מבריק יעיז בכלל לחשוב ולהציע פתרון "מטומטם כזה"???
כך זה קרה עם ההשתלטות על הספינות: לצה"ל המתין אויב עם נשק מלפני הספירה (אלות סכינים רוגטקות) שולחים למשימה את חיילי הקומנדו הימי. עם נשק מתוחכם רובי צבע, מצלמות בשידור ישיר ואקדחים להגנה עצמית ומשלשלים אותם ממסוקים ממוחשבים. מה הם כבר יכולים לעשות חוץ מלחטוף בומבות דקירות וגולות ברזל? זה הרי פיתוי שגם "אנשי שלום" הומניטריים לא היו יכולים לעמוד בו. כשאתה "איש שלום" רואה שהצבא המודרני יורד לידיים שלך באופן כזה מטומטם, לא תרביץ?!... נערינו המצוינים בצבא חיים בסרט, אז עשו להם סרט סרט! עשו להם מארב קלאסי והם הגנו על חייהם. כולם סיפקו את הסחורה במלואה, התקשורת חגגה יש נושא מלא רייטינג! אף במאי לא היה חולם לביים את זה טוב יותר! בתור צופה פשוט וזקן אני חייב לשאול:
איפה נעלמו כל הרעיונות הבנאליים? כמו למשל כריזה לעצור! עליה בהסכמה של נציגים לספינה, הרי היה שם ראיד סלאח, והוא רצה בסה"כ הצגה, אז מעלים נציגים, מנהלים מו"מ ומזהירים אותה בשידור חי מפני התוצאות והסכנות, והוא כמובן יסרב. אבל הספינות יעצרו ויוקרן לעולם המו"מ והצעקות והוויכוחים והתעמולה ומושכים אותם שלוש ארבע שעות בדיונים עקרים, נכון, מול המצלמות בשידור חי, אז מה!? מנהלים מו"מ: מציעים למשל להכניס ספינה אחת בלווי, מושכים זמן. אני הייתי אפילו מעלה גם קצינה יפה ונמרצת מדובר צה"ל או מיח' הקישור (לא חסרות כאלה שם).
ואז בחוכמה ובעיתוי המתאים, בהתגנבות כזאת או אחרת, משתלטים על הספינה באטיות, בהדרגה, בחוכמה! ואם זה לא היה הולך בשום אופן, אז בסוף מפעילים את אופציית הכוח! אבל העולם רואה שניסינו ולא הייתה לנו ברירה!
איפה משה דיין? איפה גאנדי? איפה אריק שרון? איפה ברק מפקד הסיירת המובחרת? איפה נעלמו כל החברה עם השכל הישר והפיקחות ועם כושר האלתור?...
במבחן התוצאה הצבא ביצע את המשימה! אפילו בהצלחה! בלי אף הרוג לכוחותינו ועם תשעה הרוגים (בינתיים) לאויב, וארבעים פצועים. מבחינה צבאית זה בהחלט הישג! אז מדוע לכל הרוחות, אני לא חש בשמחת ניצחון?...
הסיבה לתוצאה היא פשוטה ומדאיגה
מאז ועדת אגרנט המפורסמת העמיק השבר בין הפיקוד הצבאי לדרג המדיני! נוצרה דינאמיקה שלילית של בריחה או שמירה קיצונית על גבולות האחריות. הדרג המדיני מקפיד להעביר החלטות למטכ"ל והמטכ"ל מצידו מקפיד לחשוב ולפעול כמו צבא לוחם! לבצע את המשימה עם מינימום נפגעים לכוחותינו. בשיתוף פעולה נוקשה מסוג כזה קשה להגיע לגמישות, שני הצדדים יוצאים נפסדים ומדינת ישראל משלמת את מלוא המחיר!
זה בלט, בראיון שהעניק אתמול שר הביטחון בשפת הגוף המסתייגת של הרמטכ"ל. לשר הביטחון, המתפקד כרמטכ"ל על, אין את התבונה הנדרשת ממדינאי שדואג לגבות את מצביאיו ולתת להם את תחושת שיתוף והפרגון ההדדי, את התהילה.
הפיקוד הצבאי משדר לדרג המדיני שידור פשוט ונוקשה: תטילו עלינו משימה ותשאירו לנו להתמודד לבד עם שיטות הביצוע אנחנו נבצע אותה כמיטב הבנתנו הצבאית! ואתם תשברו לעצמכם את הראש עם ההשלכות הפוליטיות המדיניות והאחרות.
מוטב לכם, אומר הצבא לפוליטיקאים, שתחשבו היטב ותמצו דרכים אחרות לפני שאתם מפעילים אותנו!
ועדת חקירה שתקום מחר, תמצא שהדרג הפוליטי פעל ללא דופי ושהצבא פעל ללא דופי ובהתאם לנסיבות שנוצרו בשטח!
אז אם כולם פעלו נכון מדוע העסק נדפק? אולי המכניזם והפרוטוקול לבדם אינם בהכרח הדרך האופטימלית?... ואולי הפעלת הצבא לבדו אינה תמיד הדרך הנכונה ביותר לפתור קונפליקטים?...
ממשלת נתניהו היא ממשלת ימין ויש לה תפיסת עולם ודרך פעולה נוקשות. נגמרו להם "ימי התום" של השמאל. מדיניות ישראל דה היום משנה את פניה וחוזרת לאחור! ישראל משדרת היום במכוון פנים אחרות: עוצמה מתוך כבוד ונחישות בכל מחיר. "העקשנות והנחישות" משתלמות בסוף, כך לימד אותנו המנהיג האירני המזוקן, המנבא את סופנו הקרוב מיד אללה!