לנתק את היחסים הדיפלומטיים עם טורקיה

המת מוטל לפנינו. זו הגווייה של מערכת היחסים טורקיה-ישראל. השאלה כעת הינה מי יחתום על תעודת הפטירה ד"ר ארדואן או ד"ר נתניהו ורצוי מאד שיהיה זה נתניהו. סיבת המוות כפולה. רצח ורשלנות רפואית. ארדואן רצח את היחסים משום שהיה זה הרג בכוונה תחילה. ארדואן עלה על כס ההנהגה עם אג'נדה ברורה ותוכנית סדורה שאותה יישם בשלבים, בקור רוח מקפיא ומבלי להביט לצדדים. זוהי מנהיגות לדוגמא. הרשלנות הרפואית הינה בעיקרה של צוות הרופאים בחדר הטראומה נתניהו, ליברמן וברק. בעוד החולה מוטל על שולחנם במצב קריטי הצוות הזה עשה כל טעות אפשרית ובעיקר בדיאגנוזה, בדרך הטיפול ובמינון יתר תרופתי. כעת יש להכריז על המוות, להפיק תעודת פטירה ובה תיאור מלא של גורם המוות, שלבי ההתדרדרות של הפציינט ותיעוד של ניסיונות ההחייאה. רצוי שאנחנו נהיה חתומים על התעודה הזאת ולא הטורקים. כך נמנע מהסיטואציה היהודית הקלאסית של גם וגם. גם לחטוף מכות, גם לאכול דג רקוב וגם להיות מגורש מהעיר. במאזן של עלות תועלת אין כל תועלת לנסות ולהחיות את הגופה הזאת. העלות אינה נסבלת. האינטרסים מנוגדים לחלוטין, הדיפלומטיה שלנו גם אינה מסוגלת לשקם יחסים עם גורם שאינו מעוניין בהם. טורקיה שדרגה עצמה ממעמד של בת ברית למעמד של מדינה עוינת והיא קרובה ביותר למעמד של מדינת אויב. ההגדרה הזאת מעבר לפינה, יתכן שמיד אחרי הפרובוקציה הקרובה של הספינה שבדרך. הברית האסטרטגית מתה יחד עם קריסת מערכת היחסים, כל ההשקעות של ישראל באמל"ח הטורקי ובמערכות ביטחוניות אחרות יופנו בסיכומו של דבר נגדנו. האלטרנטיבה לשבת ולחכות עד שהטורקים יבעטו לנו בתחת היא גרועה יותר. גם הפסדנו וגם נושפל. כדאי שנציל את המעט האפשרי. הכבוד של מדינת ישראל.