בימים קשים אלה ביחסי יהודים-ערבים, ובהמשך למאמרו כאן של בומה ענבר "בעזרת הכדורגל נעשה שלום", אני מבקש להוסיף על הפועל תל אביב בכדורגל והישגיה בספורט, בחינוך ובדו-קיום.
הפועל תל אביב בכדורגל זכתה בשבע אליפויות המדינה, בשניים-עשר גביעי מדינה, בגביע טוטו אחד, ובשלושה "דאבלים". זה מעורר הערצה אפילו בעולם הערבי. לאחרונה חוותה הפועל תל אביב כישלונות, אבל התעשתה, וחזרה לצמרת. מעבר להיסטוריה המפוארת, הקימה הקבוצה בשנת 2000 עמותה חברתית בשם "מפעלות חינוך וחברה", עם
סמי סגול, משה תאומים, מוטי בורנשטיין, והמנהל הצעיר והמוכשר ד"ר מאיר בורנשטיין. אני מכיר אותו אישית, משיתוף פעולה בפרויקטים בקרב הבדואים בדרום.
העמותה הפעילה יותר מתשעים פרויקטים, ליותר מחמשת אלפים ילדים יהודים, ערבים ודרוזים, וכן יותר ממאה פרויקטים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. הפועל תל אביב מפעילה גם יותר משישים פנימיות של "הילד החוסה" ברחבי הארץ, בסיוע לכשלושת אלפים וחמש מאות ילדים בסיכון שגדלו בסביבת מצוקה. העמותה מפעילה גם כעשרים הוסטלים של חסות הנוער, ופרויקט רחב-היקף - בשיתוף הסוכנות היהודית - ב"עוטף עזה" ובשלושים ואחד ישובים בצפון. הפעילות מתבצעת בבתי הספר. בפרויקטים מועסקים כיום יותר מאלפיים אנשי צוות - מהם יותר מאלף סטודנטים שמלמדים שיעורי עזר, והשאר מאמנים ורכזים בספורט.
פעילות ענפה זו מהווה השראה לכל הקבוצות בארץ בפרט ובעולם בכלל. הפועל תל אביב והעומדים בראשה תופסים את הספורט ככלי חינוכי שדרכו החניך נחשף לתכנים ונושאים רלוונטיים למעגלי חייו, וכדרך לתמיכה ולקידום ההישגים הלימודיים. הם גרמו לשמחת חיים בקרב אלפי החניכים, וליטשו בצורה מדהימה את התנהגותם בצמצום אלימות. היום אנחנו רואים ניצוצות של תקווה ממעשי צדיקים אלה, העושים למען החברה הישראלית מעבר למשחק הכדורגל. אני חושב שעל המאמצים הבלתי-נלאים שהם עושים מגיע להם פרס ישראל. בוודאי שמגיעים להם כל הכבוד וההערכה על מגוון הפעילויות שהם עורכים לדו-קיום, למרות המצב הפוליטי המדאיג.
אני גאה להיות אוהד של הפועל תל אביב מגיל צעיר, יחד עם בני משפחתי. אני מקדיש מאמר זה לאוהדים הנפלאים של הקבוצה, שמכבדים את האחר ללא הבדל בין דת גזע ולאום, ומלווים את האגודה בכל המשברים וההצלחות. ירבו כמוכם, אני אוהב אתכם וגאה בכם. אני גאה גם בסגל השחקנים הנפלאים, שמביאים לנו נחת. אינשאללה בנחישות שלכם ניקח אליפות, וגם אם לא - נישאר לאפוף אתכם בחום ובאהבה. וכל הכבוד לצוות המקצועי הנפלא והמוכשר, לגוטמן ואבוקסיס שייצבו והעמידו קבוצה לתפארת הספורט הישראלי, ולהנהלה המצוינת. ואחרון חביב, לד"ר מאיר בורנשטיין - עלה והצלח, יישר כוח, ותודה לך על מפעל חייך. כולנו גאים בך, ומגיעה לך כל ההערכה וההוקרה על הפרויקטים האנושיים שהינך מבצע, יחד עם מייסדי העמותה.
ולבסוף, כולי תקווה שכל קבוצות ליגת העל ייקחו דוגמא והשראה מהפועל תל אביב, ויתחילו לעזור לאוכלוסיה בישראל - ללא הבדל בין גזע ודת ולאום. הלוואי וכולם ישלבו שחקנים ערבים כמו בהפועל, שם השחקנים הערבים נחשבים לעמודי התווך ושותפים להצלחות, ומרעיפים עליהם חיבה ואהבה וכבוד. דבר זה הוסיף כבוד והוקרה לאדום של הפועל במגזר הערבי, והערכה גם בעולם הערבי. החיים הם לא רק כדורגל, אבל תראו איך אגודה אחת כמו הפועל הגיעה לפסגת העולם בהישגים, בגלל התייחסותם לאחר כשווה. האדום עוד ירחף ויאיר בקסמו את כל שמי המזרח התיכון, ויביא שלום. אמן, אמן ואמן. נתראה בחגיגות האליפות בתום כל עונה, אינשאללה. ואם לא, נסתפק באחדות ונאמנות שלנו כמשפחה וכבני אדם - וזה בעיניי אחלה של אליפות.