X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
הלוחמה הפסיכולוגית של האויב פצעה לא רק את מקבלי ההחלטות בממשלה, גם הפיקוד הבכיר בצה"ל פצוע קשה אם לוחמה זו נגדנו תימשך - תוצאותיה קטלניות יהיו
▪  ▪  ▪
שריפת דגל ישראל המגואל בדם כמחאה על פעולת חיילי השייטת ב"מאווי מרמרה" [AP]

פעולת ההשתלטות של השייטת על הספינה הטורקית היא אסון. שבעה מלוחמינו פצועים. איך קרה הדבר שהמון מוסלמי פורע חמוש במוטות ברזל, במברגים, באלות ובסכינים הצליח לפצוע שבעה לוחמים – ועוד שניים מהם קשה?! רבים וטובים מספרים לנו מעל גלי האתר, דפי העיתונות והאינטרנט שהלוחמים הופתעו, שמפקדיהם לא ציפו לאלימות שכזאת מצד ההמון המוסלמי העוין. משכנעים אותנו כי אין שום אסון - הרי המשימה בסופו של דבר בוצעה והספינות לא הגיעו לעזה. "נכון", אומרים, "היו פקשושים, אך ככה זה בלוחמה – אי-אפשר לצפות ולחזות הכל מראש כאשר נכנסים לפעולה מורכבת". בסך-הכל המשימה בוצעה.
ואני אומר – אסון. מדוע?
טרם נתעמק בפן המבצעי, חייבים לנסות ולהבין את המתרחש בהיבט האסטרטגי. וכאן הפרשנים ואנשי ה"רוח" שלנו מפליאים! כיוון שהם רואים את עצמם מומחים לענייני רוח, הם שוב מכריזים את ההבחנה "הפיזיקלית" האולטימטיבית שלהם: "הרוח נושבת מהכיוון שהעצים מתנועעים!". פעם אחר פעם, כשהם מיישמים את ההיגיון העקום לאירועים גיאופוליטיים, בא לי לשאול אותם: "אולי ההפך, רבותיי?". "לא חשבתם על האפשרות שהעצים מתנועעים כיוון שהרוח נושבת?".
נגד מדינת ישראל נפתחה מלחמה. וכמו בכל מלחמה, האויב נוקט בכל האמצעים להשגת הניצחון. במלחמה כמו במלחמה, המרכיב החשוב - אולי אף החשוב ביותר במלחמה מודרנית - הוא לוחמה פסיכולוגית. לוחמה פסיכולוגית נועדה לזרוע אימה ופחד בצד השני ובראש ובראשונה אצל מקבלי ההחלטות הישראלים, לשתק אותם, לגרום להם להסס, להתלבט, להימנע מנקיטת פעולות מלחמה.
מבצעי הלוחמה הפסיכולוגית של האויב מוכנים ומתוכננים היטב. חוד החנית של סיירת הלוחמים הפסיכולוגיים בצבא האויב מונה מאות רבות של אנשי אקדמיה ואנשי רוח ישראלים. הם "אגף התכנון" של המטכ"ל ללוחמה פסיכולוגית נגד ישראל, ה"ארכיטקטים" שמאחורי הרעיונות בכל מבצע ומבצע. "אגף המבצעים" הם חברי הכנסת הערביים וועדת המעקב של ערביי ישראל, התנועה האיסלאמית ופעילי שמאל יהודים בשילוב עם חבריהם המיובאים מחו"ל. הם מוציאים לפועל את רעיונות התכנון. ישנם גם כוחות סיוע הפועלים מחו"ל – באקדמיה, בתקשורת, בארגונים "הומניטריים". הם גם דואגים למימון הלוחמה.
לכל מבצע מספר שלבים. השלב הראשון במבצע הנוכחי – פריצת כיתור עזה. שם, בעזה, נמצאים הכוחות העיקריים אותם יפעיל האויב בשלב הבא של המבצע. אך הכוחות האלה זקוקים לחיזוק יכולתם הצבאית – קודם כל לנשק אסטרטגי אשר הוכח כיעיל נגדנו – טילי גראד, טילי סקאד, טילים נגד מסוקים ונגד מטוסים. אך את הנשק הזה קשה, או אפילו בלתי אפשרי, להבריח לעזה דרך מנהרות. לכן השלב הראשון של המבצע הוא – פריצת כיתור והנחת נתיב סדיר לאספקת הטילים לחמאס, כאשר החיזבאללה בחזית הצפונית כבר צויד וממשיך להצטייד בטילים אלה - מאירן דרך סוריה.

חיילים מוסריים תחת מכות רצח

וכעת – בחזרה לשייטת. מדובר בלוחמים הטובים ביותר שיש לעם היהודי. לטענתנו, מן הטובים ביותר שקיימים בעולם כולו, לוחמים מומחי קרב מגע, מיומנים היטב לקרבות של מעטים מול רבים, "אריות ים" של ממש. אז מאין באה אוזלת יד ללוחמינו?
פעולות קומנדו מצליחות בזכות תרגול חוזר ונשנה וציות קפדני לפקודות מבצעיות. תפקידו של לוחם קומנדו בשטח בזמן מבצע הוא לעשות הערכת מצב ועל סמך הערכת המצב שעשה, לפעול בהתאם לנסיבות. זה לא אומר לאלתר פתרונות תוך כדי התפתחות מבצעים. להפך! הלוחם מיישם פקודה מתאימה מפקודת הקבע ותרחישי התרגול לפיהם הוא אומן. אין ספק שגם הפעם לא מדובר בתרחיש בלתי צפוי, כגון מתקפת חייזרים חמושים באקדחי לייזר. המפקדים ציפו לאלימות מצד המוסלמים שבספינה.
אם כך, דהיינו - אם האפשרות להתפרעות המון מוסלמי עוין על סיפון האונייה נלקחה בחשבון מלכתחילה, עוד לפני תחילת המבצע - אזי אין כל ספק שתרחיש זה תורגל פעמים רבות והלוחמים קיבלו פקודה מבצעית קפדנית ומפורטת, איך לפעול במידה שיתממש תרחיש זה. על כן, אין מנוס מאשר להניח שבתוקף היותם לוחמים מקצועיים ממדרגה ראשונה, אנשי השייטת פעלו באופן קפדני על-פי הפקודה המבצעית אותה הם קיבלו ממפקדיהם. לא מדובר כאן בפאשלה או בפקשוש ולא בתרחיש דמיוני שהם לא אומנו ולא הונחו לקראתו.
בואו ו"נשמע" את הלוחמים עצמם:
"שבע דקות אחרי שירד החייל הראשון מהמסוק ל'מרמרה', אישר מפקד השייטת פתיחה באש..." שבע דקות? שבע דקות עונו לוחמי השייטת במכות באמצעות אלות, מוטות ברזל וסכינים – ולא ירו! כמה פעמים במשך שבע דקות יכול המון מוסלמי להרוג חייל בודד?
ולאחר שבע הדקות הארוכות האלה, הארוכות מאוד-מאוד: "אישר מפקד השייטת פתיחת אש סלקטיבית לאחר פתיחת אש חיה לעבר כוחותינו". סלקטיבית! רק בתגובה לאש חיה!!! מדוע? כי הוא, מפקד השייטת, חשש שיואשם ב"תגובה לא מידתית".
סרן ר' מעיד: "הקיפו אותי כמה עשרות שאחזו סכינים וגרזנים". וסרן ר' לא יורה. מדוע? כי הוא פועל לפי הפקודה.
סרן א' חושף: "ניסיון העבודה שלנו עם אזרחים הוא מועט, אבל נתנו לזה דגש בתדריכים ובאימונים". בנסיבות המקרה לא קשה לנחש מה היה אותו הדגש: "לא לפתוח באש ללא פקודה - בשום פנים ואופן!".
סרן ר' ממשיך: "הם השתוללו והיכו אותנו באמצעות אלות, גרזנים וסכינים. ראיתי את אחד הלוחמים שלי כשהוא מוקף בעשרות אנשים שהיכו אותו ללא הפסקה". וסרן ר' לא יורה...
הוא ממשיך: "הקיפו אותי כמה עשרות שאחזו בסכינים וגרזנים. אחד מהם התקרב אלי עם סכין שלופה ולאחר שהבנתי שחיי בסכנה דרכתי את הנשק ויריתי כדור בודד. לפתע התנפלו עלי לפחות 20 איש שהשליכו אותי מהסיפון". נגד 20 מוסלמים צמאי-דם עם סכינים וגרזנים ירה סרן ר' כדור בודד אחד...
"עשינו את המוטל עלינו ופעלנו על-פי הערכים המוסריים", מסיים סרן ר' את עדותו באמירה מצמררת.

מדינה אחוזת מחלת התדמית

מזה לפחות עשור דואגת ישראל הרשמית לתדמיתה בעיני כל העולם ואחותו. רק לא בעיני העם שלה. ילדינו, מיטב הלוחמים, הפכו להפקר. הם נשלחים להיהרג כאשר ידיהם קשורות מאחורי גבם באמצעות פקודות אבסורדיות בעליל

לוחמי השייטת לא פעלו על-מנת להרתיע את האויב, לא על-מנת להכניעו, לא לפי צרכים מבצעיים, אלא "על-פי הערכים המוסריים"! עד כמה שטפה הלוחמה הפסיכולוגית של האויב את מוחות הלוחמים! אפילו את האינסטינקט הבסיסי ביותר וזכותו של כל אדם באשר הוא להגנה עצמית השליכו סרן ר' וחייליו על המזבח של "הערכים המוסריים" וה"מידתיות"!
לוחמי הקומנדו פעלו בדיוק לפי הפקודות שקיבלו. לא החיילים הם הבעיה, אלא הפקודות. ישראל היא אחוזת-דיבוק של דאגה לתדמיתה - בעיני גולדסטון, בעיני מוסדות האו"ם, בעיני הטורקים והאירים, בעיני האירופים ואובמה. הדיבוק הזה אוחז בנו לא מהיום. מזה לפחות עשור דואגת ישראל הרשמית לתדמיתה בעיני כל העולם ואחותו. רק לא בעיני העם שלה. ילדינו, מיטב הלוחמים, הפכו להפקר. הם נשלחים להיהרג כאשר ידיהם קשורות מאחורי גבם באמצעות פקודות אבסורדיות בעליל.
עוד בסיומה של מלחמת לבנון השנייה הושמעו קולות בציבוריות הישראלית, ובפרט קולות של אחדים מקרב המפקדים הבכירים לשעבר, אשר דיברו בעניין זה. מאז לא השתנה דבר, ואם השתנה, השתנה לרעה. הלוחמה הפסיכולוגית של האויב פצעה לא רק את מקבלי ההחלטות בממשלה, גם הפיקוד הבכיר בצה"ל פצוע קשה. לזה בדיוק נועד השלב הקודם בלוחמה הפסיכולוגית - התביעות שהוגשו נגד מפקדי צה"ל בבירות אירופה.
אם ממשלת ישראל לא תתעשת, אם הפקודות הצה"ליות לא ישתנו, אם דפוס הפעולה הנוכחי - "השיטור" - לא יוזנח ולא יוחלף לדפוס פעולה של "מלחמה", התוצאות של הלוחמה הפסיכולוגית נגדנו יהיו קטלניות ביותר.
תקדים "המשט הטורקי" מרמז מה יקרה בשלב הבא של מתקפת הלוחמה הפסיכולוגית על ישראל, כאשר במקום ספינות חודרות למים טריטוריאליים של ישראל, יגיע אלינו מטוס תובלה, החודר למרחב האווירי שלנו במגמה לנחות בעזה (מטוסים כאלה שמסוגלים לנחות בשדה פתוח ללא מסלול נחיתה מסודר ישנם בנמצא). מה תהיה אותה הפקודה שיקבל הטייס הישראלי במקרה שהתרחיש הזה יתממש? האם הוא ילחץ על ההדק? האם ילחץ על ההדק מפקד הצוללת? ומה תהיה הפקודה שהוא יקבל ברגע האמת? האם יבצע אותה?
אנחנו במלחמה, ומי שלא מודה בזאת - או שהוא עיוור או שהוא שקרן. בינתיים, בשלב הנוכחי, מדובר בלוחמה פסיכולוגית. הלוחמה הזאת נושאת פירות וידו של האויב בשלב הזה על העליונה. השאלה היא, האם אנו עם חפץ חיים? האם יש בתוכנו די תעצומות נפש על-מנת להכיר במציאות אליה נקלענו? להכיר וסוף-סוף ל-ה-י-ל-ח-ם.

שינוי כיוון הרוח הטורקית
חיילי צה"ל ברקע הדגל הטורקי [צילום: AP]

וכעת – לטורקים ולארדואן. גם כאן – כמו בדרך הטבע - הרוח נושבת ולכן העצים מתנועעים. ולא להפך! ממשלת טורקיה קיבלה החלטה אסטרטגית: לנטוש את נתיבה הפרו-מערבי ולחבור לציר הרשע. בין ההחלטה האסטרטגית הטורקית לבין ה"אמוציות" כביכול של ארדואן, אין ולא כלום. זה לא משהו אישי ואפילו לא אנטישמיות – just business, nothing personal.
להחלטה האסטרטגית הטורקית לשנות כיוון סיבות רבות והעיקרית שבהן – רצונם של הטורקים לחבור לצד המסתמן כצד המנצח. הטורקים לא פראיירים – הם רואים את היחלשותה של ארצות הברית. הם רואים את אוזלת ידו של האיחוד האירופי לטפל בבעיות הבוערות, אפילו של האירופאים עצמם. הטורקים מזהים כאן הזדמנות, אופציה להרוויח מהחלוקה מחדש של עוגת ההשפעה במזרח התיכון. לשם כך הטורקים צריכים לחבור לאלה שאותם הם מזהים כמנצחים פוטנציאליים. ולא רק לחבור, אלא גם להוביל.
מה שחשוב מבחינתנו היהודים להבין בעניין המדיניות הטורקית, זה שהדבר המניע את ראש ממשלתם זה בראש ובראשונה האינטרס הטורקי כפי שארדואן מבין אותו. כל מה שקרה מאז החליטה טורקיה לשנות כיוון – הברוגז עם פרס בדאבוס, ההיעלבות ב"פרשת השגריר הטורקי" ולבסוף שיגור המשט לעזה על-ידי טורקיה - כל אלה הינם תמרונים בלוחמה פסיכולוגית, תמרונים הנחוצים לטורקיה על-מנת להצדיק את המפנה שהיא בין כה וכה כבר עשתה מלכתחילה. לאור עובדה זאת, הצעדים של ישראל הרשמית – כגון שיגור משלחות פיוס לאנקרה, התנצלויות של סגן שר החוץ דני איילון וכדומה, כמו גם ההתבטאות האחרונה של ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט, פרשנים ומומחים אחרים הגורסים לעשות כל מאמץ "לתקן את השבר" - הינם אומללים למדי ואף פתטיים. אם ישראל הרשמית הייתה יכולה איכשהו לנסות ולהשפיע בעניין המפנה הטורקי, היה עליה להוקיע את חבירת טורקיה לציר הרשע, להכריז עליה "מדינה תומכת טרור", לפעול בדרכים דיפלומטיות לקבלת החלטה ברוח זו בבית הנבחרים האמריקני ובאיחוד - דבר אשר היה מאיים בסנקציות כלכליות נגד הטורקים. אולי אז הייתה טורקיה עושה את חשבונה פעמיים, מה הרווח שלה ומה ההפסד הצפוי. אך במקום זה התנצלנו...

תאריך:  06/06/2010   |   עודכן:  06/06/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פצועים אנושות מלוחמה פסיכולוגית
תגובות  [ 57 ] מוצגות  [ 57 ]  כתוב תגובה 
1
נכון
יוסי שפניר  |  6/06/10 22:43
2
אכן תיאור אמין למדי ומזעזע.
פלא יועץ   |  6/06/10 23:15
3
תגובה
צנחן  |  6/06/10 23:48
4
זו אינה מלחמה פסיכולוגית...
יונס  |  7/06/10 11:14
5
התקשורת השמאלנית מלבה יצרים! ל"ת
dodel  |  7/06/10 11:53
6
יישר כח על המאמר הכל אמת אמיתה
מיכאל שרגא  |  7/06/10 12:44
 
- אמת לאמיתה זה רק חומש
יעקב חי  |  9/06/10 07:10
7
פצועים אנושות מלוחה פסיכולוגית
גילדור  |  7/06/10 13:00
8
פצועים מלוחמה פסיכולוגית
דן ארבל  |  7/06/10 13:04
9
דבריך נכונים ומנוסחים בחדות ל"ת
יואל א.  |  7/06/10 13:36
10
מאמר מצויין, כרגיל. נורא עצוב.
ש.ש  |  7/06/10 14:29
11
כל הכבוד לצה"ל מות לבוגדים
מריאן קפלון  |  7/06/10 14:42
12
המסקנה היא שצריך מנהיגים
מאמר מצוין  |  7/06/10 15:27
13
דברים נכונים
עוד אחת  |  7/06/10 16:41
14
צודק מאד- אבל מה עושים? ל"ת
zvika_l  |  7/06/10 17:15
15
עושים שלום. ל"ת
רוכב  |  7/06/10 17:38
 
- העיורון של "מחנה השלום"
חתולי  |  12/06/10 12:42
16
ממשלה סמרטוטית
yoni207  |  7/06/10 17:46
17
הבעיה כרגיל היא
שמואל ס  |  7/06/10 18:19
18
מצוין!!! ל"ת
הניה  |  7/06/10 18:26
19
מאמרך טוב ויפה. כל הכבוד!
אוהד ק  |  7/06/10 18:34
20
המאמרים שלך מעניינים ומחכימים
שוקי ב.  |  7/06/10 18:37
21
תגובה ללוחמה פסיכולוגית
דב חולון  |  7/06/10 18:57
22
תודה על מאמרך, אבל..
אורא  |  7/06/10 19:12
23
מעמיק וחשוב- ראוי לפרסום והפצה
יורם, תל אביב  |  7/06/10 19:19
24
מאמר של בוגדים ...כללה עליכם ל"ת
ינקוביץ'  |  7/06/10 19:23
25
הגיעה העת להרים את העט
ש.י.פ.  |  7/06/10 19:31
26
פצועים אנושות
חגי דורון  |  7/06/10 19:44
27
מסכים בכל לבי
ike2fl  |  7/06/10 20:40
28
גליית הטורקי. מי יכול מולו?
חיים-דוד  |  7/06/10 21:21
29
אולי צריך לסרב להתגייס לצה"ל
צחי 33  |  8/06/10 00:26
30
מה? אתה פחדן?
שאול אבידור  |  8/06/10 01:14
31
כמה הערות למאמר
יהל ווילפנד  |  8/06/10 07:56
32
קשה להגיב קשה לכתוב
haim2  |  8/06/10 13:51
33
הלוואי ירבו כמוך
שלומית ל.  |  8/06/10 15:47
34
החמאס הסתלק מהסכמי רפיח
חזקי ש.  |  8/06/10 15:53
35
כאשר יש להילחם - נלחמים!
אורי צבי  |  8/06/10 15:56
36
חסר הדגש על שני ליקויים
יוסי ב-א  |  8/06/10 15:59
37
מה עושים חוץ מהמאמרים ???
ירושלמי דור רביעי  |  8/06/10 16:04
38
תודה. מעניין.  ל"ת
נחמן ש.  |  8/06/10 16:05
39
מסייע בהבנת התהליכים
שלמה ט.  |  8/06/10 16:14
40
בושה מה שמדברים בעולם
דן ק.  |  8/06/10 16:17
41
חותמת על כל הכתוב במאמרך
רות א.  |  8/06/10 18:00
42
לצערי העולם בנוי על אינטרסים
דוד ר.  |  8/06/10 18:06
43
מאמר משכנע - פרסם והפץ! ל"ת
א.ריה  |  8/06/10 18:08
44
אינו משקף במלואה את השקפותי
דב דב  |  8/06/10 18:13
 
- הבהרה יפה
חתולי  |  12/06/10 13:29
45
תגובתי היא: אתה גדול!!!!!!
מאיר ק.  |  8/06/10 18:15
46
פלסטין שהאו"מ
עקיבא אור  |  8/06/10 18:26
47
מר דמיטרי את ממש צודק  ל"ת
חזי ב.א.  |  9/06/10 11:19
48
הכל נכון, פרט למשפט...
שמואל ב.צ.  |  9/06/10 12:18
49
אני שותף לדאגתך
משה ב.  |  10/06/10 20:38
50
!Send to all Knesset Members
Mark L  |  10/06/10 21:15
51
עוד יישר כוח
חתולי  |  12/06/10 13:50
52
מקרבים את מיטב חיילנו לכפרה
מיכאל שרגא  |  20/06/10 17:47
53
חייבים להפעיל פסיכולוגים ללוחמ
yuv1955  |  26/06/10 19:04
54
ביזיון שאין כדוגמתו.
יניב זמיר  |  7/07/10 04:24
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אמוץ אייל
אחרי המשט של הפונדמנטליסטים האיסלאמיים התעוררו שאלות ותהיות רבות    בואו נעשה סדר במספר עניינים
ד"ר צ'לו רוזנברג
לינץ'-כביכול, סתימת פיות וגם אלימות פיזית - את אלו הצליחו הח"כים הערביים לאמץ לתדמיתם ה"טובה" בעולם    בזכות זועבי
חגית כהן
במחאה על המשט, הטור שט לקצה הגלקסיה
עליס בליטנטל
צורפות ישראלית במוזיאון ארץ ישראל
פרופ' אבי שגיא
שנים רבות לפני המשבר בתנועה הקיבוצית, כתב דוד מלץ על תוגתו ובדידותו של האדם בחברה שהטיפה לשיתוף ולקולקטיביזציה    "מעמדו המרכזי של מלץ, ממייסדי קיבוץ עין חרוד, לא רק שלא גבר על ההומניזם שבו, אלא אף הפך אותו לקשוב יותר לקולו של היחיד", מסביר פרופ' אבי שגיא    כיום, יותר מתמיד, יצירתו של מלץ, שמציבה סימני שאלה ושוברת דיכוטומיות, חיונית לשיח הישראלי-יהודי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il