תרחישי בלהה

אם נדרשת הקמתה של ועדת חקירה, הרי שכתב המנדט שלה חייב להתייחס ליחסי ישראל וטורקיה בכללותם. כיצד התפתחו יחסים אלו לדרגה של שותפות אסטרטגית, מתי הובן ואובחן השינוי במגמות המדיניות של טורקיה, האם נצפתה האפשרות של ברית אסטרטגית בין אירן, טורקיה וסוריה, כיצד נערכה ישראל לקראת שינוי זה? נזכיר כי עד לפני זמן קצר מאוד עדיין סיפרו לנו על השותפות האסטרטגית ומכאן שהדרג המדיני הופתע ביותר מהמהפך בעמדת טורקיה. פרשת המשט הוכיחה שוב שיש לדרג המדיני נטייה לחשוב שרק התסריטים האופטימיים עתידים להתרחש. שינוי אסטרטגי מהסוג שהתרחש, אינו מתרחש בשל תקרית זו או אחרת, ואפילו לא בגלל כיסא נמוך מדי שמוצע לשגריר הטורקי. הפרשנים המנסים לבנות תזות על פגיעות מדומות שפגעה ישראל בכבוד הטורקי (רק לאחרים אגב יש כבוד - אף פעם לא לישראל) מדברים דברי הבל. מדובר כאן במהלך מדיני אסטרטגי בעל משמעות עצומה שיונק מחולשתה של ארצות הברית, בת בריתה (לשעבר?) של ישראל והפגיעה במעמדה באזור. הציר אנקרה-טהרן-דמשק יכול וצריך לעורר את החששות הכבדים ביותר. מדובר בציר שחולש על קו אספקה מרכזי של נפט למערב (ואין לשכוח גם את אזרבייג'ן הסמוכה שצינור הנפט שלה זורם בטורקיה). מדובר במדינות בעלות עוצמה צבאית חזקה. לאור העובדה שארצות הברית מראה סימנים של התקפלות מהאזור, ונשיאה כבר התחייב על הסגת חייליה מעירק, אפשר לחשוב על כמה וכמה תסריטי בלהה מפחידים הרבה יותר מהאפשרות שראש ממשלת טורקיה יצטרף למשט הבא.