פרויקט הרכבת הקלה, שנהגה זה מכבר ושנועד להציל את מטרופולין גוש דן ממצוקת התחבורה הציבורית, אינו נראה בינתיים באופק. שבע שנים אחרי שפורסם המכרז להפעלתו, הוא עדיין לוט בערפל, צולע ולא מתקדם במאומה. הדחיות החוזרות ונשנות בביצועו רק עלולות לעלות למדינה מיליארדים רבים, שאמורים להיות מושקעים בו.
כך או אחרת, הסגירה הפיננסית למימון עבודות הפרויקט נתקלת בקשיים מרובים. אלה אמורות היו להסתיים בשנת 2014, אלא שבפועל הן מצויות בחוסר-תזוזה מוחלט. אפילו לקו הראשון של מערכת הסעת ההמונים אין כל מימון.
כבר למעלה משנתיים נדחים לוחות הזמנים של הסגירה הפיננסית. הדברים הגיעו לידי כך שהבנקים פשוט נסוגו ממתן כל אשראי למימון הפרויקט וההתקשרות עם הזכיין מגיעה אפוא לקיצה.
חלום באספמיא
עד כה הושקעו בפרויקט ההזוי הזה כ-250 מיליון שקל והתקבלו עבורו מענקים של כ-100 מיליון שקל. כל זאת בנוסף למיליארד השקלים שהשקיעה המדינה בפיתוח התשתית, כהכנה לעבודת הרכבת הקלה, שלמרבה הצער לא נעשתה.
בשל מחדל וכשלון פרויקט הרכבת הקלה, מוצע עכשיו פרויקט אלטרנטיבי, של הפעלת אוטובוסים מערכתיים, בעלות נמוכה יותר ועל מסלול ארוך בהרבה. המצדדים בפרויקט הזה רואים בו דרך מהירה וזולה יחסית להפחתת זיהום האוויר ולהמעטת הפליטות של גזי החממה. יתרון נוסף נובע מכך שמדובר ברכב נטול-מסילה, כשהאוטובוס מאפשר נסיעה מהירה וללא תחרות מצד כלי-רכב אחרים והוא גם נגיש למוגבלים. אלה ששוללים את הפרויקט האלטרנטיבי הזה מצביעים על מספר קטן בהרבה של נוסעים שיכול האוטובוס המערכתי להכיל לעומת הרכבת הקלה.
כך או אחרת, גם הפרויקט האלטרנטיבי הזה הוא בינתיים רק חלום באספמיא. עוד מחדל משווע של המדינה.