ואכן, חשיבות המגוון הביולוגי חורגת מתחום חיבת הטבע. גם אם העמידה על ההבדלים שבין 23 מיני הקחוונים שפורחים בארץ היא נחלתם של משוגעים לדבר, שמירה על המגוון הביולוגי חיונית לכל בני האדם. "אנחנו אוהבים להתמקד במינים הגדולים, מינים דוגמת נמרים, יחמורים או נשרים", מסביר אקולוג החברה להגנת הטבע, ד"ר אמיר פרלברג, "אבל בעצם מדובר בהרבה מאוד מינים שלא רואים, מינים שהחשיבות שלהם לקיום שלנו הרבה יותר גבוהה". פרלברג מציין לדוגמה את כל המיקרו אורגניזמים שבקרקע. אלה אחראים לטיובה, למחזורי קשירת הפחמן, החנקן והזרחן בקרקע, ובעצם הם שמסייעים לצמחים לגדול.
"יש צמחים שאפילו לא פורחים ולא מאוד מעניינים, אבל מה שהם עושים זה לייצב את הקרקע שלא תיסחף", מוסיף פרלברג.
בעוד אנו מכירים את המינים היפים והגדולים אשר מרחפת מעליהם סכנת הכחדה, למשל איריס הארגמן הצומח במישור החוף וסובל מהפיתוח המואץ באזור, הסכנה האמיתית היא למינים חסרי החן. משפחת הדגניים היא משפחת הצומח שבה נמצאים הכי הרבה מינים המצויים בסכנת הכחדה בישראל, 30 מינים מתוך 288 – יותר מעשירית מהמינים. למרות זאת, מערך יחסי הציבור ממשיך להתמקד במיני הדגל. "המחשבה היא שברגע שמגינים על מיני הדגל שומרים גם על בית הגידול, ובכך מסייעים לכל המינים שגדלים בו".
בסופו של דבר, המגוון הביולוגי חשוב מכיוון שהוא מקיים אותנו, בני האדם. "אנשים אומרים 'מה אכפת אם איזה מין ייכחד פה או שם', ומזכירים שהיכחדות מינים היא חלק מהתהליך הטבעי. אבל השאלה היא הקצב, והיום אנחנו עומדים על שיעור של פי 1,000 משיעור ההיכחדות הטבעי. המצב כיום דומה למצב בתקופה שבה נכחדו הדינוזאורים, או לתקופת המבול, אם תרצה". את המערכת הטבעית ניתן לדמות לאותו משחק שבו מוציאים עוד לבנה ועוד לבנה מהמגדל. אף שיציבותו נפגעת המגדל ממשיך לעמוד גם ללא כל הקוביות, אבל בסופו של דבר נשלפת הקובייה האחת הממוטטת את המבנה כולו. "אנחנו בעצם לא יודעים מתי נחצה את הסף, ומתי התהליך יגרום להיעלמות שלנו", סבור פרלברג.
אנשים לא כל כך שמים לב לעכבישים, אומר פרלברג, שיש להם חשיבות מאוד גדולה בתור מדבירים ביולוגיים. הם ציידים של מזיקים חקלאיים. אם ייעלמו העכבישים ייאלץ השימוש בחומרי הדברה כימיים לגבור. התפקיד של השממיות מאוד דומה. שממית הבתים ניזונה גם היא מחרקים, ולקיומה תרומה ניכרת בהפחתת כמות היתושים במקומותינו". בהקשר הזה מזכיר פרלברג מין שהאדם דווקא מאוד ער לו: חתול הבית. "האויב הכי גדול של השממיות הוא חתולי הרחוב", הוא אומר, "הם צדים לטאות ושממיות, ואחר כך אנחנו משלמים על זה ביתושים שעוקצים אותנו ובשימוש הגובר בחומרי הדברה".
מלבד הצורך במגוון המינים לקיום המערכות האקולוגיות, מוסיפה קרמר, יש להם גם משמעות לחיי הנפש שלנו. פיתוח רגישות ליצורים החיים על פני הפלנטה מאפשר לנו לחוש פליאה ורגש תודה אל מול החיים, מצרכים נדירים ב"חברת המרוץ הגדול". אנשים ש"רואים" את מגוון המינים בסביבתם הקרובה הם גם אלו שישקיעו מאמץ בהגנה עליהם, באמצעות שמירה על הסביבה.
מתוך הכרה הולכת וגדלה בכך שקיומו של האדם ורווחתו תלויים במגוון הביולוגי ובשירותים שהמערכות האקולוגיות מספקות, הוכרזה שנת 2010 על-ידי האו"ם כשנת המגוון הביולוגי. בישראל, יקדישו משרד החינוך והחברה להגנת הטבע את הפעילות השנה לנושא. נדמה כי אחת המטרות של פעילויות אלה צריכה להיות הבאתם של "המינים השקופים" לתודעה של כולנו.