עוד במשכנה הקודם ביפו נחשבה "הסוכה הלבנה" למסעדה מזרחית רבת-מוניטין ואנינת-טעם, בעיקר בשל שפע הדגים ופירות הים שהיו כלולים בתפריט שלה. גם במיקומה הנוכחי, בפתח נמל תל אביב, היא ממשיכה לשמור בנאמנות על המסורת הזו.
בערב של קיץ חם, השוחר לפתחנו, אין כמו לשבת במרפסת הפתוחה של "הסוכה הלבנה", הנושקת למי הירקון, וליהנות מן הבריזה המרעננת. לחלופין ניתן, כמובן, גם לשבת באולמה הפנימי, רחב-הידיים, המעוצב באלגנטיות יתרה ולשאוף את אדי המזגן.
היינו ארבעה, ומנות הפתיחה שהוגשו לשולחננו, על-חשבון המנה העיקרית, כללו קעריות-סלטים טריים, של עגבניות קצוצות, חצילים מרוסקים, גזר, סלק, כרוב, דג חריימה, מלפפונים ועגבניות, זיתים דפוקים ושתי צלחות גדושות חומוס, עם פיתות עסיסיות וחמימות.
לובסטרים משובחים
עוד אלה באים אל קירבנו וכבר עטו על שולחננו המנות העיקריות: שני לובסטרים כחולים, אפויים ברוזמרין ושום, בתוספת צבתות לפיצוחם; פריטו-מסטו שרימפס וטבעות-קלמארי, ברוטב טבסקו, דבש, עגבניות מיובשות, חמאה, שום, שמנת ופטריות; ופנה נפוליטנה - פסטה ברוטב-עגבניות. פירות הים זכו לשבחים רבים, בעוד מנת הפסטה צלעה מעט. להפגת הצימאון של ערב קייצי לוהט לגמנו יין לבן צונן, קנקן-לימונענע לא טבעית וסודה.
ממגש הקינוחים המפתים, שהציג לנו המלצר לראווה, נדלקנו על מקפא החלווה-פנקט, על גלידת הסאנדיי ועל קרם הבוואריה. השירות היה זריז, עם סיוע אדיב לפיצוח הלובסטרים.
שילמנו 930 שקל, כשבמחיר הגבוה כלולים הסרטנים, והוספנו תשר של 15 אחוז, בעוד אנו מזכים את "הסוכה הלבנה" ב-8 מתוך 10 נקודות בסולם הקולינרי.