ישראל לפי אינדיק: מדינת-חסות של ארה"ב

האדון מרטין הינדיק, מי שהיה שגריר ארצות-הברית בישראל, התראיין בתוכנית "פגוש את העיתונות" עם דנה וייס. בהיתי בו. הקשבתי לו. זה לא היה ראיון רגיל שבו מרואיין מותקף על עמדותיו ומראיינת קוטעת דבריו בשאלות נוקבות. זו הייתה פשוט התרפסות של מדינת חסוּת בפני נציג 'בעל-הבית' הקובע לנו אורחות-חיים מחוט ועד שרוך-נעל ומקרני-ראמים ועד ביצי-כינים. אנחנו חיים בחסדי אמריקה. אין לנו קיום בלעדיה. והקיום תחת חסותה - משפיל ומקומם. יושב לו אפוא אדון אינדיק מול מראיינת שנושמת בזכותו, באולפן שלו, שכל הצלמים והמקליטים עם הבמאי והמפיק הם עבדיו הנרצעים, הוא מדבר אל הצופים היהודים ממקום שבתו של אלוהים באדנות של שליט כל-יכול. הוא מסביר איך אנחנו אמורים לכרוע ברך ולהשתחוות למטיבנו, וגם לא יזיק לנשק את עפר רגלי מובארק חוסיין. בתוך כך הוא מבליע איומים במתק שפתיים, בחיוך מתנשא, בביטחון יהיר אבל אמיתי - "אתם לא יכולים לעשות מה שאתם רוצים...". אין לנו כבוד עצמי. לעומת כל אחד ואחת מאיתנו היהודים בישראל, כל ערבי רמוס ומושפל מחזיק בכבוד עצמי שעליו לא יוותר גם במחיר חייו. אנחנו רואים בכבוד הזה נטל ומעמסה. מי צריך אותו? מה איכפת לנו כבוד או אי-כבוד? מבלי לקחת בחשבון שהדבר מחייב אותנו להיות ממושמעים ולהתנהג נגד האינטרסים שלנו, גם אם אנחנו מסכנים את חיינו וחיי ילדינו. מדינת-ישראל אינה מדינה עצמאית באמת. היא מין קשקוש שאין לו קיום משלו, והמקשקשת מאיימת לזרוק את הקשקוש לזבל אם לא יציית. אכן, צודקים הערבים, מדינת-ישראל היא בסך-הכל עמדה קדמית של אמריקה. כעמדה קדמית במזרח התיכון אנחנו מקבלים אספקה אמריקנית ועימה פקודות מפורטות מה עלינו לעשות יום-יום ושעה-שעה. פקחים נשלחים אלינו חדשות לבקרים לעשות לנו 'מסדר המפקד' ואוי לנו אם המיטה לא תהיה מסודרת או ייתפס מאן דהו שלא היה מגולח למשעי. יש גם ביקורי-פתע והוראות שעה ותרגולים נוספים ונזיפות על כל צעד ושעל. עכשיו אנחנו מבינים שכל מלחמה שנלחמנו הייתה מלחמה של אמריקה. כל מבצע. כל פעולה. הפריץ מרטין אינדיק דורש ממדינת-ישראל להיות מדינה מוסרית יותר מכל מדינה אחרת בעולם. כן, יותר מוסרית מאמריקה עצמה! הוא מזכיר לנו את תקומתנו מאפר השואה על-ידי הקהילה הבינלאומית בשביל להיות 'אור לגויים'. אנחנו לא יכולים לשחק משחקי 'עצמאות' כמו היינו עצמאים באמת. אנחנו אמורים לומר לאמריקה 'נעשה ונשמע'. ולעשות. ולסתום ת'פה! ולא לבלבל במוח! היינו לצנינים. נמאסנו.