במצגת המאוירת, הצינית להחריד, של בצלם, מוצגת משפחה עזתית רעבה שמגיעה למעבר קרני ומתבוננת בכאב בחייל צה"ל, חמוש בקסדה וּבפנֵי פוקר, אשר חוסם באכזריות ובאדישות דרכם של מצרכי מזון, לידי הרעבים. ריבה, טונה וקפה, וגם בובת דובון חביב – הכל נחסם במעבר קרני, שדגל ישראל כמובן מתנוסס מעליו (כנראה כדי להבהיר מי כאן הרשע ומי האיש המסכן). להגברת אפקט האיבה נראה באותה תמונה ממש איש חמאס חביב, בלתי חמוש וחייכני, למצחו סרט בד ירוק, שמעניק בשמחה חבילת מחברות לתלמיד עזתי מסכן. ממש סנטה קלאוס חביב. הדוד תום.
כך מנסה בצלם לבלבל את הצופה הזר: האיש הרע בסיפור הוא כמובן הקלגס הישראלי (כך ציירו אותו) שמשלח מבט אכזרי ואדיש אל הסבל הפלשתיני, ומעיף בהנאה רבה מן המעבר מוצרי מזון שונים, על-מנת להרעיב את העזתים, והאיש הטוב הוא כמובן החמאסניק החביב, החייכן, גומל חסדים טובים, שמעביר במנהרות לטובת העזתים מכל טוב: קפה, ריבה, בובת דובון חביב, מלט, מחברות ואפילו חומרי נפץ. כן, גם חומרי נפץ. ללמדך שלכל המוצרים הללו, בעיני בצלם, חשיבות ומשקל מוסרי זהים. מזון וחומרי נפץ, היינו הך. הכל רק לטובה.
|