הנה בערך מה שיכתבו ב"ידיעות" ובמעריב למחרת שובו של גלעד שליט הביתה:
כצפוי ובאופן בלתי-מפתיע הוא התקפל, ראש ממשלת ישראל. לא עמד במילה שלו. סימן קווים אדומים, הודיע עליהם בנאום לאומה, ומיד נסוג מהם. לא עמד בלחצים. לא בלחץ המשפחה, לא בלחץ הרחוב, לא בלחץ המפגינים. בעוד שהחמאס שמר לכל אורך השנים, מאז חטף את החייל הישראלי, על קור רוח, דבק בלי לזוז מ"מ בכל דרישותיו, אף הקצין אותן מעת לעת, לא איפשר לצלב האדום להגיע לשליט, הרי נתניהו כצפוי חזר בו מכל אשר הבטיח.
נתניהו נתגלה כנמר של נייר. נייר העיתון כמובן. 10 עמודי חדשות ביום אחד ובעיתון אחד, ועוד כמספר הזה עמודים בעיתונים האחרים, מאז החל המצעד לעבר ה"בסטיליה" בירושלים, התמונות מן המסע שהוצגו בהרחבה בכל שידורי הטלוויזיה, הידיעות על מספרי הצועדים שפתחו את מהדורות החדשות ברדיו - שברו אותו.
מילה שלו, מסתבר, איננה מילה, הבטחה שלו איננה הבטחה. האיש פשוט נכנע, הלך לוויתורים שאיש לא חלם עליהם. והכל בכדי לרצות את הלוחצים - המשפחה, החברים, המוני צועדים, התקשורת, מיקי איתן ונינט טייב.
מעתה נראה את כל מחזות האימים שצפינו מראש. נתחיל לספור את מספר הקרבנות בתוכנו, שנהרגו בידי הרוצחים שנתניהו פתח להם את דלתות הכלא הישראלי, כדי לצאת לחופש ולחדש את פעולות הטרור. מעתה נעמוד בפני לחצים גוברים, אלימים, לנסיגה, לוויתורים, בכל החזיתות.
אז מה אם כותרות העיתונים, מאמרי המערכת וטורי הפובליציסטים, קראו לפני שבוצעה העסקה - לשלם כל מחיר בתמורה לשיחרור החייל? ומה אם כל הידוענים, ש"תפסו סיבוב" על המצעדים וההפגנות, קראו לרחם על גלעד ומשפחתו? כך נוהג ראש ה
ממשלה שאחריות כבדה מוטלת על שכמו, שאמור להיות מנהיג לכלל העם?
ראש הממשלה נתניהו התקפל כנוהגו. שוב נסוג מכל אשר התחייב לו והבטיח. שוב הוא נתגלה כקנה קש, כאדם שאי-אפשר לסמוך עליו, ששיחרר בלי שיקול דעת, רוצחים מן הכלא, למעלה מאלף, תמורת חייל ישראלי אחד. זהו חוסר-אחריות משווע מצד מי שמתיימר להיות מנהיג.
זה שגלעד סוף-סוף בבית, בחיק המשפחה והחברים במצפה-הילה, זה שאביבה ונועם ייעלמו מעתה מנוף חיינו אל השקט הגלילי - לאחר שהשיגו את מבוקשם - כל זה אינו מצדיק את המחיר, שעם ישראל כולו משלם וישלם מכאן ואילך, בגלל ראש ממשלה לחיץ ומתקפל. כל זה רק מוכיח מי העומד בראש המדינה, מי מנהיג את ישראל בימים קשים אלה. מדובר באדם שפועל לפי מצב רוח רגעי, בלי שיקול דעת מעמיק, בלי ראייה לטווח ארוך, בלי יכולת לעמוד בלחצים, בלי לדאוג לכלל ישראל.
פרשת החזרת החייל החטוף מן השבי, היא אות קלון ל
בנימין נתניהו. היא מדליקה נורה אדומה. לא, שולחת זרקור אדום. לאזרחי ישראל אין מעתה אשליות כלשהן לגבי אופיו ויכולת עמידתו של מי שעומד בראשם וחורץ גורלות. ברור לכל כי שיקוליו מונעים מכמות הלחץ המופעלת עליו ברגע נתון.
היתכן שראש הממשלה יחזור בו מהתחייבותו, ויקבל החלטה בלתי-שקולה רק משום שכמה עשרות אלפי אזרחים צעדו בכבישי הארץ? הייתכן שראש הממשלה יכוף ראשו לנוכח רצונם המובן של זוג הורים, ייעתר לקריאתם וידאג לשחרור בנם הפרטי, אך בתוך כך יפקיר את ביטחונם ושלומם של אזרחי ישראל כולם?
האינו מבין שמעתה כל אחד מאיתנו, ובמיוחד חיילי צה"ל, מועדים עוד יותר לחטיפה ולהריגה? האינו מבין איזה תאבון וסיפוק גרם לאויב בזכות הטיפול הכושל שלו בפרשת החייל שליט? איזה מחיר נידרש לשלם בעתיד תמורת החזרת חטופים אחרים?
פרשת החייל שחזר מהשבי, גלעד שליט, חייבת להדאיג כל אזרח בישראל. בחילופי השבויים הללו - ישראלי אחד-בודד תמורת למעלה מאלף מחבלים פלשתינים - נחצו כל הגבולות. התחייבות של ראש הממשלה, ובמיוחד כשמדובר בנתניהו, מתבררת כחסרת ערך. אם ללמוד מתהליך קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה נתניהו בפרשת שיחרורו של גלעד שליט - אנה אנו באים?
ואנו שואלים, חוזרים ושואלים: האם מותר להביא שקט למשפחה אחת, בתמורה לדאגה ולחששות שיקננו מעתה בכל בית ומשפחה בישראל? היתכן כך להוליך שולל את הציבור הישראלי - להכריז יום אחד שאין עושים עסקה בכל מחיר, ולמחרת מתברר כי אין גבול למחיר שמוכן אותו ראש הממשלה לשלם?
לא, מן הראוי שמר נתניהו יניח את המפתחות ויתפטר, וככל שימהר לעשות זאת, כן ייטב. ככל שיאפשר ל
ציפי לבני ולחיים רמון להרכיב את הממשלה הבאה - כן ייטב למדינה. שהרי מה מסוכן יותר מאשר להפקיד את ביטחון ישראל, את עתיד ישראל, את שלומם של כל תושבי ישראל, בידי אדם שאומר דבר אחד ועושה דבר אחר, משחרר שבוי אחד ומפקיר את ביטחון כלל עם ישראל...
עד כאן בערך טון המאמרים שיופיעו בעיתוני האופוזיציה למחרת שיחרורו של גלעד שליט. כן, הטון יתהפך מיידית. מביקורת על אי-נכונות לשחרר בכל מחיר - לביקורת על השיחרור בכל מחיר. שהרי מן הידוע הוא במערכות העיתונים שלנו, אצל שורה של עורכים ופובליציסטים, שיש להצליף בבנימין נתניהו בכל מחיר ובכל תנאי. אלה, לא כל-כך את גלעד ואת טובת משפחתו האצילית הם מבקשים, כמו להפיל את נתניהו. בכל מחיר.
אנחנו מקווים, שהנאמר לעיל ישאר בגדר הדמיון הפרוע של כותבם, תיאורים שהם פרי ניחוש שלא ימומש. אנחנו מקווים, מייחלים, שגלעד שליט היקר ישוב הביתה, ובמהרה. אם אפשר היה לשאול אותו, האסיר הנמק בכלא החמאס במרחק כמה קילומטרים מגבול ישראל והחופש, האם לא היה משיב לכל אלה הפועלים למענו (ובעצם רק משהים בתובענותם ובביקורתם את בוא היום המיוחל) כהאי לישנא: חבר'ה, תודה לכם על המסירות והחברות, אבל אנא, לא בכל מחיר?