חיבור נתניהו

הצעדה לשחרור החייל גלעד שליט יוצרת מילכוד לראש הממשלהבנימין נתניהו. התקשורת הישראלית מביעה ביקורת נוקבת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, בטענה שהוא מקבל החלטות הרות-גורל תחת לחץ ציבורי. לעומת זאת, בשבוע האחרון התקשורת הזאת, שדורשת מבנימין נתניהו לעמוד איתן מול הלחצים הציבוריים ולקבל החלטות בשיקול דעת, דורשת ממנו לקבל החלטה על שחרור מחבלים תמורת שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט על-פי לחץ ציבורי. השאלה העולה כן היא: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא לחיץ כאשר הוא מקבל החלטות שיש בהן התגייסות של התקשורת? בעיניי, טוב שיש ראש ממשלה שלעתים קרובות מקבל החלטות על-פי רחשי הציבור, זה אומר שהוא לא מנותק מהעם, הוא קשוב לכל זעקה ציבורית. טוב שיש גם ציבור שהוא פעיל ואקטיבי בפעילות ציבורית ומשתמש בכלים הדמוקרטיים על-מנת לשנות מדיניות או מציאות חברתית בישראל. מה שכן, התקשורת רואה חולשה בהתחשבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בזעקה הציבורית שקמה כל פעם על נושאים שונים. אוי לישראל אם ראש ממשלתה אטום לזעקה ציבורית ואינו נוהג על-פי הכללים הדמוקרטיים של מדינה מתוקנת ונאורה. אם התקשורת רוצה להנהיג, עליה לדעת כי נבחרה ממשלה ואין מה לעשות - צריך לשתוק עד מועד הבחירות הבא. הציבור הוא הריבון והוא הממליך את הממשלה, והוא זה המפרק את הממשלה ושולח אותה הביתה. לכן, טוב שראש הממשלה בנימין נתניהו מקשיב לכל זעקה ציבורית ומשנה מדיניות לאחר בחינה מחודשת של הנושאים העומדים במחלוקת ציבורית, כפי שעשה עד כה בעניין העתקת הקברים מבית החולים ברזילי באשקלון, בביטול הטלת מיסים על פירות וירקות; וטוב יהיה אם הוא יקשיב גם בהמשך כהונתו וישמע את הציבור בכל מיני נושאים שעולים על סדר היום הציבורי, ויקבל החלטות נכונות לאחר התייעצות עם אנשי מקצוע הנוגעים בדבר. בכל זאת, בנימין נתניהו, אתה ראש הממשלה, הכל שקוף ואין נסתר ממך - לעומת הציבור הרחב, שזועק ומביע את דעתו על-פי תחושות אישיות ואין לו ממש מידע על ההשלכות בהחלטות השונות שדורשים ממך שתקבל.