ד.ש. עם שיר - ספיח לקול –
אחרי שהסברתי (בקלות רבה) מדוע ולמה שותקים היוצרים המתחרים של הסרטים התיעודיים האחרים;
אחרי שהסברתי וכמעט הבנתי מדוע ולמה שותקים המפיקים והבמאים של הסרטים התיעודיים הארוכים;
אחרי שהסברתי וממש (כמעט) לא הבנתי מדוע ולמה שותקים היוצרים המתחרים של הסרטים העלילתיים;
מגיע רגע השיא בו צריך לנסות ולהסביר (באמצעות שיר) מדוע ולמה שותקים יוצרי הסרט התיעודי (תיעודי!) שבמוקד הסקנדל השערורייתי.
מדוע ולמה ענבר וצברי שותקים?!
(טקסט לא מתוחכם לילדים יותר צעירים)
צברי וענבר חושבים שדישי צודק
לכן הם שותקים.
אם הם היו חושבים שדישי טועה –
הם היו טועים.
אבל אני חושב שהם לגמרי צודקים כשהם חושבים שדישי צודק, ולכן הם שותקים – כי לא בא להם להיות לגמרי טועים.