בזכוכית האופטית, המאופיינת בצלילות מדהימה, משתמשים ליישומים מדויקים כגון עדשות למכשירים מדעיים וטלסקופים. אולם ציגלר היה החלוץ בשימוש בזכוכית זו באמנות לפני כיובל.
ציגלר לא רק היה חוד החנית בשימוש שעשה בזכוכית מבריקה ויפיפייה זו, אלא אף אמן פורץ דרך בסגנון המינימליסטי. על-אף שסגנון זה, בצורותיו הפשוטות הגיאומטריות הספורות, נחשב בדרך כלל להמצאתם של אמנים אמריקנים בשנות השישים, ציגלר הגיע למראה דומה בעצמו באותה תקופה, במהלך המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה.
במקביל, יצר ציגלר עיצובים המשלבים ארכיטקטורה, זכוכית ומים שהוא דמיין כנוף - תחום שיוחס גם הוא לאמנים מערביים בארצות הברית ובבריטניה ואשר נקרא "אמנות אדמה", אולם ציגלר המציא אותה גם הוא באותה תקופה.
התערוכה בגלריית ליטבק מציגה את עבודותיו מן השנים האחרונות. הפסלים המוצגים נעים בין יצירות גיאומטריות קטנות בצבעים בוהקים, כגון הכדורים וצורות הפירמידה המפורסמים שלו, ועד ליצירות גדולות מימדים באלומיניום, ניאון ולוח זכוכית. ציגלר יצר במיוחד לתערוכה זו צורה מופשטת של מגן דוד שהינה יצירת האמנות הגדולה בעולם שנעשתה בזכוכית אופטית.
למרות שיצירת מגן דוד זו מתייחסת לסמל ספציפי, היא מייצגת את עיסוקו הכללי של ציגלר בעבודות שצורותיהן הגיאומטריות הטהורות מרמזות על הצורות היסודיות ביותר בטבע, החורגות מעבר לגבולות ההיסטוריה האנושית, ובמיוחד העולם החומרי.
אחת מגולות הכותרות של התערוכה היא "שדה אור" מתוכנת-מחשב, שהינו המבנה העצמאי הגדול ביותר של קירות מחזירי אור, אשר בתוכם נמצא תא מואר המציג אוסף של כדורי זכוכית הנראים כמרחפים בחלל.
מספר יצירות בתערוכה משלבות מים, זכוכית שקופה ומשטחי ראי ומבטאות את עניינו רב-השנים של ציגלר בטבע ובנוף, לצד צורות מוצקות ונוזליות המשקפות את הצופים בהם, ומעידות על זרימת החפצים, הזמן והחיים עצמם.
מחזה יוצא דופן זה של אמנות, הדרך שבה משתקף האור ונשבר במנסרות ובעדשות, וצבעיהם הססגוניים של פסלי הזכוכית האופטית של ציגלר, מעניקים לצופים חוויה עוצרת נשימה שבה הם רואים זכוכית ואור כפי שלא ראו מעולם.
פתיחת התערוכה: יום ו', 25.6.2010.
נעילה: 2 לאוקטובר 2010
מיקום: מגדל המוזיאון, ברקוביץ' 4, תל אביב.
שעות פתיחה:
א - סגור
ב-ה - 10:00-19:30
ו' - 09:0-14:00
שבת - 17:00-21:00