אינני יודע כמה ועדות חקירה ובדיקה כבר קמו לבדיקת התנהלות צה"ל בעניין המשט הטורקי. אני לא סופר. לא מונה במניינן, ולא מחשיב את ערכן ותרומתן.
אינני מבין בכלל בשביל מה צריך להקים ועדת חקירה לגבי אירוע כה פשוט, והאם אומות העולם אכן כל-כך ערניות לגבי אירועים מסוג זה במדינות אחרות.
מכל מקום, אצלנו זה היה פשוט בתכלית: משט של מחבלים הגיע בניגוד להסכמת מדינת ישראל לכיוון עזה, וצה"ל שיגר אל אוניית המחבלים חיילי שלום, שכשאלה הגיעו התברר, קבל עולם, מה שהיה ברור מראש והוא - כי מדובר במשט של טרור, כי מי שהיה באונייה היכה במוטות ברזל את החיילים שירדו אל האונייה כדי למנוע את המשך המשט לעבר עזה וניסה לעשות בהם לינץ'.
להבהיר ולהזכיר, לינץ' זהו רצח, ולא סתם רצח אלא רצח אכזרי במיוחד בו הקורבן מוכה עד אשר הוא נופח את נשמתו בייסורים.
המזימה של הטרוריסטים לא צלחה, החיילים הגנו על נפשם בנשק חם כצפוי בנסיבות אלו וגם הצליחו. הא ראיה שנהרגו כמה טרוריסטים ומתפרעים מן האונייה. הא ותו לא.
פשטני? נכון. אלא שזו המציאות.
כל ועדות החקירה מיותרות וכל מסקנה שאינה צל"ש לחיילי צה"ל ואות קלון למי ששלח אותם אל מותם - שנמנע כאמור, אך תוך סיכון מיותר לחלוטין, שכן די היה בחבלה זעירה באונייה וסכסוך עם הטורקים שבין כה וכה לא נחסך, כל חקירה כזו שלא תגיע למסקנות כאמור - היא מכוונת, מוסתת, מופנית ואינה אובייקטיבית.
אלא שאם בכל-זאת יש באו"ם יותר חוקרים מאירועים, אז צריך לשלוח אותם לחקור את השלטון העריץ בסוריה, את השחיתות של החמאס והרשות הפלשתינית, את דוח גולדסטון ומניעיו, את ניתוב כספי משאבי כדור הארץ בידי חבורת רודנים ערביים, ועוד כמה נושאים שטרם זכו לנגיעה מן האו"ם.