ישראל מתייבשת: החוק למניעת אלכוהול (א')

מגיפת האלכוהול וריבוי תאונות הדרכים הביאו את בית המחוקקים לנעוץ עוד חוק ולהתחרות מי חזק יותר. האמת הפוכה: כנסת כוחנית היא כנסת חלשה, מעוררת אנטגוניזם דווקא, משום שחסרה צלע: צלע ההסברה; יש ליצור תעמולה מאסיבית והחשוב ביותר - להבין למה ילדים בני 12 רוצים לשתות אלכוהול. הערוצים המסחריים מורגלים בשטיפת מוח, לאו-דווקא חיובית - יש להשתמש גם בהם, למרות שהם שותפים בעצמם ליצירת אווירה חופשית ומעוותת, כולל אלכוהול המוגש בתוכניות "בידור". סדרת מאמרים המוקדשים להורים לילדים בגיל אפס עד שנה, שיונקים חלב או שותים מטרנה לייט, נטולת אלכוהול שיעסקו בתופעה רחבה יותר הנתונה תחת השם: פוסט-מודרניזם.

פלסנר שם פלסטר

"מגיפה שמתפשטת כמו וירוס", הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו (12.10.2009 ,ynet) ופתח את האות לפופולריזציה של הנושא. ישראל שוב נאבקת, הפעם במגיפת האלכוהול. ח"כ יוחנן פלסנר הוריד את הכפפות ומיהר להניף את אגרוף הברזל: ח"כ פלסנר הגיש בשנת 2009 הצעת חוק הקובעת עונש מאסר למי שירכוש משקה משכר לקטין. קטין, נזכיר, הינו מתחת לגיל 18. את הבור הענק בו מצויים ילדים, נוער וכנראה גם הורים לא ניתן לסתום בפלסטר. "עדיף מכלום", יש שיאמרו, אך הגדיל לעשות ח"כ אילן גילאון באומרו (14.10.2009 ,ynet): "זו שטות מוחלטת. אין בכך פיתרון. אני שונא חוקי טרנד. צריך לטפל בתופעה מהיסוד ולא לטאטא אותה מתחת לשטיח".

השיק והצ'יק צ'אק של שר המשטרה

נתניהו דיבר עוד ב-2009 על "המלחמה החדשה" בצל קיצוץ תקציב של משרד לביטחון פנים. "אני יכול להכין את התוכניות הטובות ביותר", אמר השר יצחק אהרונוביץ (12.10.2009 ,ynet), הממונה על המשרד, אבל "מישהו חייב לרשום את השיק". השר הודיע כי במקרה של קיצוץ, הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול תהיה בסכנת סגירה. באתר אינטרנט כתב קורא כי "זה כמו אישה זקנה שעומדת מול המראה ומורחת איפור ומשחות על פניה המקומטות במטרה לשנות את המציאות העגומה שלה". במידה מסוימת ולמרבה האירוניה, השיק של אהרונוביץ מבטא את תרבות הצ'יק צ'אק, את האינסטנט של הישראלי החדש, הפוסט מודרני ובפרט ילדיו. כך גם ניגש הממסד על משרדיו לבעיית האלכוהול, הנהיגה בכביש ורשימת נשואי המלחמה של ישראל. אהרונוביץ, כמו נתניהו ופלסנר, אינו איש חינוך ולכן הטרמינולוגיה סביב תופעות כאלו מסתכמת ב"ענישה, ב"חקיקה" ב"מלחמה". כנראה שמצעד הח"כים יימשך עד ל"מלחמה" הבאה עליה יכריז ראש ממשלה או שר בכיר.

הטלת ספק וסקפטיות תמידית

התופעה עליה מדבר גילאון שונה מהתופעה עליה מדבר ראש הממשלה וחבר הכנסת פלסנר. לשיטתי,"התופעה", היא תופעת "המרד", בה מצוי חלק גדול מהנוער מבלי משים: היסחפות עצומה לקו החדש, שונה, "פתוח", לא בלי אלכוהול. ד"ר גדי טאוב כינה את תופעת המרד של הדור הצעיר בשם ספרו העוסק בתרבות צעירה בישראל מהצד של התרבות הא-פוליטית, נעדרת המניפסטים: "המרד השפוף". ואכן, נדמה כי הדור הצעיר שועט לעבר מרד לא מוגדר, שפוף, שמטרתו אחת ויחידה: להתנער מהעבר, לעיתים באופן גס והמסוכן ביותר: הדרישה השקטה לשוויון, או כפי שהגדרתיה פעם: "התנועה לשחרור הצעיר" - תנועה וירטואלית, לעיתים מסוכנת, שמחדירה רעיונות אשר מסמלים התנערות מהקיים מההורים, מהחוקים, מהזהות. לא עוד רצון נורמלי בחופש של בני-עשרה אלא רצון בחופש מוחלט - מהכל. השפה (החדשה) המשותפת היא בדרך כלל ירודה, פוגעת, מינית - על גבול האובססיה, וולגרית, מערערת. מערערת בעיקר על הקיים ואם הקיים הוא לא לשתות אלכוהול, לא לקיים יחסי מין בגיל מוקדם - אז בדיוק על כך יש לערער. ממה נובעת באמת הדחייה הטוטאלית והקיצונית מהמוסר, מהסמכות - מהקיים? כדי לענות על כך, טוען ד"ר דניאל שליט כי יש להפנות מבט מן "מצב הרוח האפיסטמולוגי של הפוסט-מודרניזם אל מצב הרוח האתי שלו. ונראה שבזה אנו נוגעים בתנועה או בנטייה של הדור, שאותה מנסחים ומביעים בסופו של דבר הפוסט-מודרניסטים". שליט מנסה לכוון אותנו אל הסיבה האמיתית: "תמציתו של אותו מצב רוח אתי היא - החופש המוחלט. ואין זה טריוויאלי: מדובר לא רק בחופש מחשבה ולא רק בחירות פוליטית מסויגת ולא רק בחירות אישית מוגבלת, אלא בחופש לכל ומהכל ומכל - וכל - וזה מה שנחשב ומורגש כטוב המוסרי" ("ספר הקניון", ד"ר שליט דניאל, עמ' 123).

חופש יצירתי או יצירת החופש?

שיטוט באתרי אינטרנט מגלה משמרות מהפיכה של צעירים הנושאים את נס המרד תוך ניהיליזם חברתי. ניהיליזם חברתי הינו פאסיבי, מתאפיין בפסימיות ומטיף להינתקות. החופש היצירתי קיים אך זה בתוך עולם של שחרור מהכל, מאיזו תחושת "כבדות", רצינות מינימלית, עד כדי הפיכת היוצרות ויצירת עולם בעל תוכן יחיד: החופש. באפיון המרד, במאמר הבא, נביט כיצד הדור הצעיר מטיל ספק בלבוש, בשפה, בצורת חשיבה בהורים ומורים. כל אלה תוצאה של נוער מנותק - אך יש מי ש"דאג" לנתק הזה; דור ההורים, נגדיר זאת - הממונים, שיצר וואקום חינוכי. בעיית הסמכות היא בעיית גדולה מאוד ושם קבור הכלב, אולי דור שלם. מניעת ממכר אלכוהול מפיצוציה אחרי 23:00 בלילה תביא רק לפקק צעיר ב-22:58, לא יותר מכך. כתיבה אגוצנטרית בולטת של הדור הצעיר והתפארות ב"אני" מעידה על תהליך שהתרחש עשרות שנים קודם לכן וסופו בעידן חדש העונה לשם המוכר יותר - "הניו-אייג'"; עיסוק עצמי ופיתוח מודעות עצמית הוא התכונה הבולטת של התופעה. תופעה זו לעיתים ממחישה את הבלבול: חיפוש עצמי מתוך חוסר משמעות ואובדן דרך; כגדול חסרונם כך גדול החיפוש ובצורך למלאות את החסר, כלומר חיפוש משמעות עצמית - אגוצנטרית תוך אקסהיביציוניזם, קיצוני לעיתים, דווקא בתוך עולם המוביל למשהו הפוך בדיוק - תחושת חוסר משמעות והשטחת פני הדברים. ייתכן והפנייה לשיכר מקורה במצוקה חינוכית בלתי נראית, בלתי ניתנת למדידה, דווקא בתוך עולם שבו הכל מדיד, או במשלי ל"א: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש".