במחוזותינו נהוג לומר שחלוקת הגיוס על פני השנה, היא על-פי שלושה מועדים: במרס, ביולי ובנובמבר. החלוקה היא רק לפי הגיוסים הקרביים כמובן, כי גיוסים לא-קרביים לא נספרים על פני השנה. לכל מועד גיוס יש את החשיבות שלו. למתגייסי מרס מובטח ליל-סדר אי שם באזור חיוג תפוס. למתגייסי יולי מובטח שלא יהיו חגים בבית, זאת לאחר שרק אתמול הם סיימו את הבגרות האחרונה. ולמתגייסי נובמבר מובטח חורף טוב וקר שיציף את חנויות הציוד לחיילים בהורים היסטריים שחושבים שתרסיס להזעה מוגברת זה בדיוק מה שיהיה חסר לילד במדבר שכוח-אבק.
ואם כבר חנויות הציוד לחיילים - מדי שנה מגלגלות החנויות האלו מיליונים על גבם של הורים מודאגים, שבטוחים כי צה"ל הינו הצבא העני בעולם שלא מספק כלום, פרט לשמירות במשמרות של שתיים עד שש בבוקר.
למתגייס הצעיר מובטח טקס מרנין. החל מהכירכור סביבו לפני, הגיוס שנשמע מפי ההורים כאילו הוא חוזר עוד שלוש שנים; דרך מסע הפרידה ממנו ביום הגיוס כשהוא עולה לאוטובוס שנמצא מחוץ לשער הבסיס ומכניס אותו פנימה, תוך כדי שחופני אורז, סוכר ומים מלווים אותו; ולסיום הביקור הקבוע של הרמטכ"ל/שר הביטחון או כל אישיות אחרת שנהנית להצטלם מול זרוע חשופה לזריקה.
אבל המפגש הקשה ביותר של המתגייס הצעיר הוא עם השפה הצה"לית. מפגש שעובר לאחר יומיים גם למשפחה המורחבת, אחרי שהחייל הצעיר מגיע לשבת ראשונה ומנסים לדלות ממנו איך זה להיות חייל. אחרי אינספור תמונות שלו על מדים עם כומתת בקו"ם (אותו כובע שלא ברור למה צריך אותו ולמה הוא צריך לנוח לי על הכתף כמו תוכי חולה), יושבים כולם ומחכים לסיפורי גבורה. ואז החייל מספר להם שביקשו ממנו לתזז בטופס טיולים ללכת לרע"ן ולהגיד לו שהמג"ד ממג"ב צריך לדבר איתו כדי לבדוק ת"ש בהתאמה לפז"ם.
ההורים כבר מכינים מכתב הוקרה לצה"ל על שהפכו את בנם לדובר סינית. אבל כמה משפטים אחרי הם מבינים שצבא העם זה גם עם שמדבר צבא.
אז פרשנות:
"לתזז" זו פעולה בה המפקד מריץ את החייל ממקום למקום כעונש.
"טופס טיולים" הוא טופס החתמות לחייל חדש הנקלט בבסיס ומטרתו להעביר את המתגייס בכל המקומות שאף אחד לא מחכה לו בהם.
"רע"ן" - ראש ענף.
"מג"ד" - מפקד גדוד.
"מג"ב" - משמר הגבול.
"ת"ש" - תנאי שירות. ולבסוף
"פז"ם" - פרק זמן שנמצאים בצבא.
הנה למשל כמה דוגמאות שיעזרו לאימא להבין את הילד/ה (בסיוע כותבים אחרים):
שוקיסט זה מישהו שנמצא במצב כבד של הלם, בכל פעם שפונים אליו ומבקשים ממנו לעשות משהו או להגיב. הילד תמיד יספר על מישהו כזה אצלו במחלקה, אבל לעולם זה לא יהיה הוא עצמו.
טילטולית - המצאה צה"לית עתיקה שנועדה לאמלל את החיים של החיילים המסכנים בדרך שלא האמנתם כי אפשרית. הטילטולית היא בעצם משאית ששופצה להתנהג כמו אוטובוס, אבל בגלל פישולים בדרך היא הפכה להיות סוג של משאית מובילת בקר.
גזלן זה הבחור שמגיע עם האוטו גלידה ומוכר לך גלידה במחיר משכורת צבאית שלמה וגם אז אתה מגלה שהמקל נשבר. הגזלן הוא השותף הסמוי של ההורים. הם מתחלקים במשכורת שלהם איתו.
סגמ"ת - מחלה שמתפתחת אצל אלו המסיימים בה"ד 1 (בית ספר לקצינים) והופכים לקצינים טריים. המחלה הטורדנית גורמת לקצין החדש (צעיר) לחשוב שיש לו את כל הסמכויות בעולם, לדבר בשפה 'קצינית' הכוללת המון ראשי תיבות גם בבית או אצל החברים, לדבר אך ורק במירס ולהטיל
עבודות רס"ר (ניקיונות ועידורים ללא שום תכלית).
בפריסה הכוונה הייתה לכל ארוחה שאינה ממניין שלוש הארוחות החשובות של היום בחדר האוכל, וכוללת שוקולד במצב נוקשה ולא ברור עם לחם פרוס.
שתייה זו מסיבה שעושים לכבוד השחרור/יום הולדת/קבלת דרגה של חיילי/נגדי/קציני היחידה.
את שאר המילים תלמדו במשך שאר ה
חמשושים, ה
רבעושים, ה
אפטרים וה
רגילות של הילדים.