הראיתם מימיכם 'רב חרדי' שלא למד ולו יום אחד בישיבה מסודרת, שאין לו קהילה משלו, שלא קרא ולא שנה, ובכל זאת מכנה עצמו רב, מציב עצמו בעמדת המטיף הקנאי בשער בת רבים, ומלהטט בסיפורי בדים היסטוריים.
כזה הוא 'הרב החרדי' העונה לשם אליהו קאופמן. הרברבן שבילה את נעוריו ובחרותו בפעילות נמרצת בארגוני שמאל היותר רדיקליים: 'מוקד', של"י, 'מצפן', 'דרך הניצוץ', הארגון הטרוצקיסטי 'אוואנגרד', הפנתרים השחורים, חד"ש, ובין לבין התפרנס גם ממקצועו כסוכן חרש בשירות השב"כ, נעשה לפתע רב חרדי. אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק.
גלגולים רבים עברו עליו מאז השתתף במחנה עבודה ערבי-יהודי בדיר-חנא, עד לנחיתתו בתוך פלג סאטמר בנטורי קרתא, והיותו – עאלק! – לרב. בדיוק כפי שאותו משה (מוישה) הירש הסהרורי, המשת"פ הקבוע של
יאסר ערפאת, היה ל'רב חרדי'. ממש כמו ההוא מהבדיחה הפולנית שרצה להתחפש לכומר. אמרו לו: לכומר פולני אי-אפשר להתחפש; ברגע שלבשת בגדי כמורה, גילחת ראשך, חבשת כיפת קטיפה וגידלת זקן, הפכת אוטומטית לכומר פולני, גם אם אתה בור ועם הארץ.
אליהו קאופמן אינו כומר פולני, אבל יש ביניהם צד משותף - האנטישמיות. "מצידי שתקום כאן מדינה מוסלמית. אולי כך יבוא המשיח יותר מהר", נאום הרב מעללים, בראיון עם העיתונאי
יוסי מלמן בקיץ 2005.
מאז הוא רק שוקע בקיאו. כמו אותו יהודי אפיקורס, זולל נבלות וטריפות לתיאבון, שנעשה בעל תשובה והחל להטיף מוסר לאחרים. יום אחד התריע באוזני אמו על התנהגותה. "לי אתה בא לספר מעשיות?", תהתה באזניו. "לי, שראיתי אותך זולל קותלי חזיר בחלב בעיצומו של יום הכיפורים?".
לא היינו מתייחסים כמובן ל"גוי גדול עצום ורב" זה, אילמלא גם הפך עצמו להיסטוריון-בגרוש, שנועץ טלפיו, ולא בפעם הראשונה, בהיסטוריה היהודית ומשכתב אותה על-פי הגיגיו; ואילמלא מצא לנכון עיתון ישראלי אנטי-ציוני, 'הארץ', להעניק לזבל הפסאודו אינטלקטואלי שמייצר הרב-בריח, במה מכובדת בקידמת מוספו השבועי (30.7.10).
מצד שני, מה כבר אפשר לדרוש מן המוסף האנטי-ציוני הזה, שעם עורכיו נמנה אותו שמאלן סהרורי העונה לשם אורי תובל, אשר כינה בתואר:
"פשיסטים ג'יהאדיסטים" את משפחת פרץ האומללה, ששלחה ארבעה בנים לסיירת גולני ומהם שניים שנפלו בקרב?