בימים האחרונים הועברו מסרים לירושלים בערוצים חשאיים כי פניה של לבנון אינן למלחמה וכי היא איננה מעוניינת בהסלמה על גבולה עם ישראל בעקבות אירועי חילופי האש בין חיילי צבא לבנון לחיילי צה"ל באזור הכפר עדיסה. במקביל פנתה לבנון למדינות מפתח בזירה הבינלאומית בבקשה לרסן את ישראל.
פעולותיה של ישראל הן מרוסנות. גם לישראל אין שום אינטרס במלחמה חדשה בלבנון.
הקהילה הבינלאומית יודעת היטב שצבא לבנון הוא שיזם את תקרית הירי למרות שחיילי צה"ל פעלו בשטח ישראל ולא חצו את הגבול.
למרות זאת ולמרות העובדה שבתקרית נהרגו שני חיילים ישראלים, ישראל לא פתחה במלחמה או במבצע צבאי נגד צבא לבנון. למרות שהיה לה את הצידוק לעשות זאת. הכוחות הפוליטיים השונים בלבנון מבינים כי ישראל איננה מעוניינת בהסלמה.
למי יכול להיות אינטרס להסלים את המצב הביטחוני? כנראה שלארגון החיזבאללה.
המצב בלבנון מתוח מאוד על-רקע ההודעה הצפויה של מסקנות בית הדין הבינלאומי בהאג החוקר את רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אלחרירי ושעתידות להצביע על גורמים בכירים בחיזבאללה כאחראים לרצח. עוד לפני התקרית בעדיסה המצב הפנימי בלבנון היה מתוח מאוד ועל סף מלחמת אזרחים, השיח' נסראללה לא היסס לרמוז על כך בגלוי.
פגישת הפסגה הסורית-סעודית לבנונית האחרונה הפחיתה את המתח אך זרעי הפורענות עדיין טמונים עמוק באדמת לבנון. עד סוף השנה אמורות להתפרסם תוצאות החקירה הבינלאומית בפרשת רצח רפיק אלחרירי. המצב בלבנון עדיין מתוח ומנהיג החיזבאללה השיח' נצראללה, שמוטרד מאוד מהאשמת בכירים בארגונו ברצח, אמור לשאת מחר נאום שבו יטען כי ישראל היא שעמדה מאחורי ההתנקשות ברפיק אלחרירי ואף יציג "הוכחות" לכך.
לכן עימות צבאי בין ישראל ללבנון משרת את האינטרסים של נסראללה וארגונו. לנצסאללה לא אכפת המחיר הכבד שישלמו אזרחי לבנון, ראינו זאת כבר במלחמת לבנון השנייה. עימות כזה יסיט את דעת הקהל הלבנונית והערבית מהאחריות של החיזבאללה לרצח אלחרירי והשיח' נסראללה יוכל לצרף את ארגונו לעימות הצבאי בין לבנון לישראל ולהציג את עצמו כמגנה ומושיעה של לבנון.
המצב בלבנון עדיין טעון ונפיץ. בצבא לבנון יש אופוריה מסוימת בעקבות העימות הצבאי עם חיילי צה"ל.
מפקדי הצבא וקציניו חשים כי השיגו תוצאות חיוביות מאוד בהיתקלות עם חיילי צה"ל וכי שיפרו את תדמית הצבא וממשלת לבנון בעיני הציבור הלבנוני. גם ארגון החיזבאללה זכה בנקודות בעת הקהל, בכך ששמר על איפוק ולא הסלים את המצב. הביקורת בעולם הערבי מופנית דווקא לעבר כוחות יוניפ"יל והם מואשמים כי עמדו לצידה של ישראל בפרשה,דבר שמשרת את האינטרס של החיזבאללה הממשיך לשחוק את החלטה 1701 ואת מעמדם של כוחות יוניפ"יל בדרום לבנון.
בלבנון חוששים כעת שישראל תחפש נקמה על מותם של חייליה בעימות עם חיילי לבנון. מבחינתם, היא עלולה לנקום באמצעות פרובוקציה בשטח דהיינו הטמנת מארב לחיילי צבא לבנון, או באמצעות קמפיין דיפלומטי ותקשורתי נגד התחמשותו של צבא לבנון בנשק מארצות הברית וצרפת.
חדירתם של אלמנטים שיעים קיצוניים המזוהים עם החיזבאללה לתוך צבא לבנון היא עובדה מוגמרת ונשאלת השאלה מה ההבדל במקרה שכזה בין יחידות סדירות של צבא לבנון שבהן חיילים שיעים קיצונים לבין יחידות של החיזבאללה?
מבחינת ישראל לא צריך להיות הבדל בהתייחסות ליחידות של צבא לבנון במקרה והן מנסות לפגוע בחיילי צה"ל ההתייחסות אליהן צריכה להיות כמו התייחסות למחבלים.
כפי שצוין לעיל, השקט הפנימי בלבנון מעורער והמצב הזה אמור להימשך כמה חודשים עד לפרסום מסקנות החקירה הבינלאומית בעניין רצח אל-חרירי ולאחריהן הוא עלול גם להסלים. כבר עכשיו מנסה החיזבאללה לגרור את ישראל באופן עקיף וישיר לתוך המערבולת הזו כדי לנסות ול"נקות" את שמו מההאשמות הבינלאומיות בעניין רצח חרירי.
בהקשר הזה יש לראות גם את הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת היזומים בידי החיזבאללה על רשתות ריגול חדשות של ישראל שנחשפו בלבנון. החזבאלללה מנסה להציג את ישראל כמי שבוחשת באופן נמרץ בקלחת הלבנונית ומנסה לסכסך ולפלג בין המחנות הפוליטיים השונים ולכן היא גם זו שאחראית לרצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אלחרירי. לכן, על ממשלת ישראל להיזהר באופן הטיפול שלה בעניין הלבנוני.
ארגון החיזבאללה מנסה למשוך את ישראל למלכודת של עימות עם צבא לבנון או עימו עצמו. המוטיבציה שלו לעימות צבאי, אפילו מוגבל, תגבר אם לא יצליח לשכנע את הציבור הלבנוני כי איננו אחראי לרצח רפיק אלחרירי.
האינטרס הזה עלול גם להתאים לאינטרסים אירניים להגביר את המתיחות באזור כדי להסיט את התעניינות דעת הקהל העולמית בהתחמשות הגרעינית של אירן והרי לכם מתכון לפרץ חדש של אלימות בגבול הצפון כשישראל היא זו שנדרשת לשלם את המחיר של הפרובוקציה של אירן והחיזבאללה.