תוכנית אופרטיבית לחיסול מדינת ישראל

והיות שבמחוזות העיתון של המדינה אין קשר בין מחט ל..., הגדיל הלה לעשות ופרסם בתאריך 27.7.10 מאמר שלוח-רסן של מר אריה אגוזי, ובו הכפשת כל אנשי המקצוע המתריעים בשער, הטוענים מזה שנים שמערכת כיפת ברזל אינה מסוגלת לתת מענה לירי בליסטי קצר-טווח או שטוח-מסלול, מאמר הגובל בהוצאת דיבה לכאורה. תחת הכותרת "מלחמת הטכנולוגיות" כותב הנ"ל בין השאר: "אלה המתנגדים למערכת [כיפת ברזל, י.א.] טוענים שהיה צריך לבחור בטכנולוגיה של קרני לייזר. מי שטוען זאת הוא אחד משניים: חסר כל הבנה או הוזה בהקיץ"; והרשימה מלאה בהכפשות, שלא לדבר על מידע וידע קלוקל ולא מדעי, בלשון המעטה. בתאריך 28.7.10 כתב פרופ' אריאל כהן, יו"ר אגודת מדעים תוכנה ומחשבים בלשכת המהנדסים (מחלוצי החוקרים של מערכות לייזר-רדאר בישראל ובקהילה המדעית העולמית), מכתב תגובה לעיתון של המדינה, המקעקע דברי-רהב אלו, ומסקרן יהיה להיווכח האם יפורסם מכתבו. נכון לתאריך 8.8.10 לא הגיעה אל פרופ' כהן כל תגובה מידיעות אחרונות.

במוסף שישי של ידיעות אחרונות מתאריך 4.6.10 פורסמה כתבת תחקיר מאת רונן ברגמן, תחת הכותרת המצמררת "קוד הפעלה: אינתיפאדה 3". מתואר בה כיצד אסיר פלשתיני השפוט ל-36 מאסרי-עולם על רציחתם של למעלה מ-40 איש, הכלוא באגף השמור ביותר בכלא הדרים, הצליח לא רק לכתוב שני מחקרים מקיפים המשמשים תדריכים מדויקים כיצד להשמיד את מדינת ישראל, אלא אף להבריחם החוצה, והם משמשים את החמאס, וייתכן שאף את החיזבאללה ושאר עוכרי ישראל בהכנותיהם לקראת יום הדין לחיסולה של המדינה. הכותב, מוחמד ערמאן, "המכנה את עצמו כ'מהנדס פעולת האוניברסיטה העברית'", אישית לא רצח אדם, אך שלח אחרים לבצע מעשי התאבדות שגרמו לקטל נורא, אותם הוא אישית תכנן בקפדנות ובהצלחה יתרה. על-פי המפורסם באותה כתבה בעיתון של המדינה, מחקרו האחרון של הרוצח מוחמד ערמאן, שכאמור אישית לא רצח איש, הינו תדריך מפורט אותו גם כתב וגם הבריח בהצלחה מעוררת השתאות מהאגף השמור בכלא ומכונה בפורומים פנימיים "תוכנית המלחמה של החמאס", ומופץ בין הפעילים הבכירים כדי להניח את קווי המתאר לקראת מה שהארגון רואה כשלב הבא באינתיפאדה הפלשתינית. חלק נכבד ממנו מוקדש לירי בליסטי קצר-טווח על ישראל. יש בו ניתוח מדויק המסביר מדוע מערכת כיפת ברזל לא תצליח להתגבר על ירי רקטי קצר-טווח. ולהלן הציטוט מהכתבה הנדונה:

• "היא [מערכת כיפת ברזל, י.א.] זקוקה ל-15 שניות לזיהוי הרקטה מרגע השיגור ולעוד 15 שניות לשיגור הטיל הנגדי וליירוט. כלומר, למערכת הזאת דרושות 30 שניות לזיהוי הרקטה התוקפת ולהפלתה, אם הטיל יצליח לפגוע בה. הדבר בלתי אפשרי כשמדובר ברקטות קצרות טווח: מרגע זיהוי הרקטה נשארות רק עוד שלוש עד חמש שניות עד לפגיעתה, שכן מהירותה של רקטה קסאם היא 200 מטר לשנייה.
  כלומר היא מסוגלת לעבור ארבעה ק"מ ב-20 שניות, ולכן למערכת היירוט אין אפשרות ליירטה. היא צריכה להיות מרוחקת מזירת השיגור לפחות 30 שניות, כלומר בערך שישה ק"מ".

מעניין כיצד מחבל רוצח הכלוא ל-36 מאסרי עולם, יודע היטב ובמדויק את מה שטוענים מדענים בכירים וקצינים בכירים (במיל.) מחיל האוויר, שתפקידם בין השאר היה גם הגנת מדינת ישראל בפני מתקפות בליסטיות, ואת מה שמערכת הביטחון מנסה בכל כוחה להסתיר בפני הציבור והוא, שמערכת כיפת ברזל לא תהה מסוגלת ליירט טילים ורקטות קצרי-טווח או שטוחי-מסלול, וודאי שלא פצצות מרגמה, בעוד מערכת הלייזר הפועלת במהירות האור מסוגלת ליירט את כולם, ואף ביצעה זאת בשדה הניסויים של צבא ארה"ב בניו מקסיקו - 46 יירוטים, 46 הפלות. לאור חילוקי הדעות שבין שתי עמדות מנוגדות אלו, שפורסמו בעיתון של המדינה, רצוי שעורך העיתון, מר נוני מוזס, יזמן לעימות ולאימות את המחבל הרוצח מוחמד ערמאן עם מר אריה אגוזי, כדי ליישב את המחלוקת הקוטבית בין המידע העומד לרשות כל אחד מהם בנושא יירוט איומים בליסטיים קצרי-טווח ושטוחי-מסלול על מדינת ישראל. יש רק לקוות שהעיתון של המדינה יביא לידיעת הקוראים את תוצאות אותו העימות והאימות. ושאלה לסיום: הייתכן שהעובדה כי העיתון של המדינה מתעלם במפגיע ממידע שאינו נוח למערכת הביטחון נעוצה בכך שמר רון ירון הינו בנו של מר עמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משרד הביטחון, שאינו אלא המשנה לעורך העיתון?