בשיר הראשון הפותח את הקובץ מעוניינת, לא מעוניינת מוצב הקונפליקט במלוא פארו. השיר הראשון כתוב בגוף שלישי, ליצור השלכה והרחקה של סיטואציה כואבת. כמו מישהו שמגיע אל הפסיכולוג ומספר את סיפורו בלא להזדהות. הכותבת בוחרת, כביכול, בדמות פיגורטיבית, "נערה מן הרחם". השיר מספר סיפור על הליכה שאינה מותירה רישום. התחושה היא תחושה של הליכה לאיבוד. אובדן דרך. ומעניין הוא שנקודת המוצא של הנערה היא הרחם. כלומר, דווקא הנערה מן הרחם שיוצאת מנקודה מאוד מסומנת הולכת לאיבוד.
היא, הנערה הרחמית, אינה מוצאת את סימני הדרך או את האבנים עליהם תוכל לסמן את הדרך. אם נדמה לנו שחיפוש הדרך הוא חיפוש דרך גשמי, מתברר שהחיפוש הוא רוחני. הדבר מתבטא בניסיונות שלה להפיק מילים. הרי מכאן ניתן להסיק כבר מראשית השיר שבעת הניסיונות שלה לצאת מן הרחם - כן, לצאת מרחם האם - כל שיוצא לה מפיה הוא קולות חיקוי של האם. הרצון של הנערה לברוח מכורֿ מחצבתה מוביל אותה לכאב ראש. והיא כותבת על כך בצרפתית.
השיר הזה מזכיר את שירתה המוקדמת של יונה וולך אשר כתבה שירה על דמויות שאולות: קורנליה, ססיליה, לוטה. מירי בןֿשמחון בחרה בדמות שאולה מאוד, מדויקת מצד אחד ומצד שני טשטשה את פניה עד כדי כך שלא ברור לה עצמה מי היא הדוברת בשיר.
כל הניסיונות שלה לברוח מנקודת היציאה הרחמית בלתי-מוצלחים. הכתיבה היא ניסיון ליצור עולם חדש. ובעולם החדש היא מוצאת שוב את הבבואה ממנה היא מנסה לנוס. הכלי האפקטיבי היחיד שיש לנערה הזאת הוא הלשון. הגוף הוא גוף שאין לו קואורדינציה והלשון היא כלי שבו היא יכולה להשתמש.
"מוּל הַדַּף הָרֵיק הִיא מְכַסָּה אֶת מְבוּשֶׁיהָ / מַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ לְהִשְׁתַּלֵּחַ / מִתְבַּקֵּשׁ לְהִשָּׁאֵר / 'הוֹ זֶה יָפֶה מְאֹד' אוֹמֶרֶת אִמָּהּ / רְכוּנָה לְהַקְשִׁיב / וְאֵינָהּ מְבִינָה דָּבָר / הִיא מְנַסָּה שׁוּב / הִיא בּוֹרֵאת בְּצַלְמָהּ אִמָּא אַחֶרֶת / לָמָּה הִיא צְרִיכָה לְאִמָּא עַכְשָׁו / נַעֲרָה מִן הָרֶחֶם..." בשורות האלה טמונה המשמעות היסודית של העולם הקרוע והשסוע אותו מנסה הנערה לאחות. האם החיה אינה האם הנכתבת. גם כשהאם החיה מקשיבה לנערה, נסה הנערה מפניה ונותר ריחוק בעולם החדש, שם היא מנסה ליצור את דמות האנטיֿגיבור לדמות האם בחיים. וכל זה מעיד על קונפליקטים בלתיֿ-פתירים בעולמה של הנערה.
מעניין הצירוף 'נַעֲרָה מִן הָרֶחֶם'. ואפשר לתת את הדעת על המילה נערה או על המילה רחם. ועל הבנייה של הצירוף הזה. נערה בעלת שדה סמנטי: בת, בתולה, ילדה, עלמה, צעירה, ריבה. רחם נטען בשתי משמעויות סמנטיות, האחת בטן, מקום העובּר, והשנייה עלֿ-פי המקרא אישה, נערה. המילה רחמים נגזרת מן המילה רחם. המילה רחמים שמשמעותה אהבה, אמפתיה, געגועים, הבנה, הזדהות, היכמרות, המיית לב, חיבה, חמלה, חסד, רגש. האם הניסיונות של הנערה הם לברוח מן המקום בו נמצא משכן הרגשות האימהיים? האם הניסיון של הנערה לברוח מייעודה כבת בחברה המסורתית?
היוצרת צריכה להיוולד מחדש על גבי הנייר כדי ליצור, עליה להיפרד מחבל הטבור שעדיין מקשר אותה לבית אמה כדי ליצור. כל עוד יש לאם הביולוגית השפעה והיא ננסכת לתוך הכתיבה בצורת השפעות סמנטיות כמו המילים בצרפתית שמחלחלות לתוך כתיבתה, חשה הכותבת צורך ליצור את איֿהבהירות ואת הבלבול.
ניסיונות הכתיבה של המשוררת משוקעים בסיפור האלגורי של הנערה מן הרחם. יש בשיר הזה התחפשות של מירי בן-שמחון. בן-שמחון, שכל שירתה הם ניסיונות לברוא את הדיוק של המילים. בןֿ-שמחון שכל מטרתה כיוצרת היא בחיפוש אחר המילים שידייקו את עוצמת החוויה ואת עוצמת הקונפליקט שבו הייתה נתונה.