כיו"ר חברת
רן רהב תקשורת ויח"צ, חברת יחסי הציבור הגדולה בישראל, מחובתי להסב את תשומת ליבך לנזק התדמיתי הכבד שעלולה לגרום תמונה אחת ב-CNN, ABC או בכל ערוץ תקשורתי אחר בעולם.
שוטר גברתן חמוש ממשטרת ההגירה, הנושא בגאון את מדי משטרת ישראל, מגרש ילד של עובד זר בשדה התעופה הישראלי, זוהי התמונה שתיחרט ותיגע בלבם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם.
בטוחני כי אתה מבין את המשמעות וההשלכות של אירוע מסוג זה, אך כאזרח ותושב ישראל בכלל וכאיש תקשורת בפרט, אשר רק טובת מדינת ישראל עומדת לנגד עיניו, אני חש כי מחובתי להתריע כי אין אסון תקשורתי גדול מזה.
לא בכדי נאמר כי "תמונה אחת שווה אלף מילים" - תמונות של ילדים מגורשים יגרמו לנו נזק תקשורתי חסר תקדים ועלינו למנוע מהן להתפרסם בעולם בכל מחיר.
אינני מתיימר להביע בפנייתי כל עמדה מקצועית או פוליטית, בין המצדיקה ובין הפוסלת את ההחלטה עצמה, אלא רובה ככולה של פנייתי הינה דאגה כנה ואמיתית לדימויה של מדינת ישראל בעולם, אשר ממילא מעצם קיומנו בעייתי. מדינת ישראל אינה מדינה ללא גוף, אלא מדינה אשר בנתה את ערכיה וצביונה על הפרטים, אשר כל אחד בפני עצמו אינו אלא אדם, ואולם כדבוקה הינה עם בעל ייעוד אוניברסאלי של מורה דרך רוחני ומוסרי לעולם כולו, המהווה בהתנהלותו והתנהגותו אור לגויים, מגדלור מוסרי וחברתי לכל העולם.
אין זו מקריות שסוגיית הגירוש עולה דווקא בחודש אלול, חודש הסליחות והרחמים. אין זה אלא עוד ניסיון שלנו כאן למטה לעורר את הטעון התעוררות ולנהוג בדרך החסד ולפנים משורת הדין, כפי שאנו עצמנו נזקקנו בעבר כעם מגורש ונרדף, וכפי שאנו מבקשים כיום - להבדיל אלפי הבדלות, ובכך האמת הפנימית שלנו תשרת את האינטרסים הבינלאומיים של מדינת ישראל.
אחד המאבקים החשובים על צביון המדינה הוא לא במי שנמצא כאן אלא במי שלא הגיע לכאן. ידוע כי "פירצה קוראת לגנב". אומנם אין בכך בכדי להפחית כהוא זה מאחריות הגנב, אך אין להתעלם מאחריותו של בעל הפירצה. גבול דרום מדינת ישראל הינו פרוץ לכל אדם, כמעט זועק לכל אותם פליטים ממדינות אפריקה העניות הסובלות משלטון לא יציב, שבחלקם אף ניצלו מטבח, לחפש עתיד טוב ובטוח יותר להם ולמשפחתם במדינת ישראל.
אין דין "מסתנן" למדינה ריבונית ללא גדר, כדין "מסתנן" למדינה ריבונית בפירצת גדר ברורה. מן הראוי כי המדינה תנהג עפ"י אמות מידת שונות עם המסתנן למדינה ללא גדר, בעוד שמכאן ולהבא ראוי כי המדינה תנהג במלוא חומרת הדין עם המסתנן אשר חצה גבול ברור.
כל עוד שמדינת ישראל לא תסגור את גבולותיה הפרוצים, ובייחוד את גבולה הדרומי, וכן תגביר את אמצעי האכיפה כנגד השוהים הבלתי חוקים מיד בתום תקופת אשרת עבודתם, אין למדינתנו אלא להלין על עצמה, שכן בעיית הסתננות הפליטים ממדינות אפריקה וסוגיית השוהים הבלתי חוקיים בישראל בכלל, תוחמר ואף תתגבר ובכך תפגע בחברתנו, כלכלתנו, ביטחוננו האישי והלאומי וכפועל יוצא גם בתדמיתנו בעולם. אלא שהפליטים המגורשים אינם "הכבשה השחורה" והקורבן של מחדלי המדינה במשך שנים. אם המדינה לא תשכיל לנקוט צעדים בסוגיה זו באופן מיידי, לא רחוק היום בו תמצא עצמה שבה ומתמודדת עם סוגיה עגומה זו, ואף חמורה הרבה יותר.
לאחרונה בפרשת המשט לעזה ספגנו וסבלנו מתקשורת בינלאומית עוינת, זאת בלשון המעטה. גם בפרשה זו היו שהתריעו מראש, ואולם קולם לא נשמע. הפעם, גם אם החלטתך מוצדקת לגופו של עניין, ואינני מביע כל עמדה בעניין, אינני יכול לשתוק. זוהי אחריותי, זעקתי ובקשתי, בתקווה שקולי יישמע גם יישמע.
חייבים למנוע מתמונה איומה שכזו להתפרסם בעולם.
חייבים לעצור את האסון התקשורתי הקרב ובא.