בנאום בר-אילן התווה ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, את היעד האסטרטגי של ישראל - הסכם לכינונן של שתי מדיניות-לאום, יהודית ופלסטינית, זו לצד זו, בתחומי הגבולות של ארץ-ישראל. קווי התיחום בין שתי המדינות ייקבעו במשא-ומתן בין שני הצדדים, והם אחד מנושאי הליבה שעל סדר היום של המשא-ומתן העומד להיפתח השבוע.
במצב דברים זה חייבת ישראל לנהוג במשנה זהירות בהתרת בנייה חדשה בשטחים שמעבר לקו הירוק, שטחים השנויים במחלוקת שקיימת לגביהם אפשרות כי יימצאו בתחומי המדינה הפלסטינית. כבר היום, אנו יודעים בסבירות גבוהה ביותר כי חלק מן ההתיישבות היהודית שהוקמה בגדה המערבית ממוקמת בשטח שיימסר לידי המדינה הפלסטינית, ויישובים אלה, ככל הנראה, יפונו על יושביהם אל ממערב לקו הגבול החדש.
לאחר טראומת ההינתקות שמלפני חמש שנים, טראומה שטרם השתקמנו ממנה, עלינו לעשות הכל כדי לצמצם את היקף מבצע ההינתקות הבלתי-נמנע בעתיד.
כל עוד לא הסכימו שני הצדדים על קווי הגבול החדשים, תהא זו טעות חמורה מצדנו להמשיך בהתנחלות כאילו יש עדיין סיכוי כי גבולה של מדינת ישראל יהא זהה לגבולה של ארץ-ישראל. המסקנות הישירות מן האסטרטגיה החותרת לכינונן של שתי מדינות הלאום, ומן המשא-ומתן המכוון להגיע להסכם ברוח זו, הן:
- עלינו לזכור כי כל השקעה שלנו בפעילות התיישבותית חדשה בגדה המערבית היא השקעה על קרן הצבי. עלינו לזכור כי קיימת סכנה כי השקעה זו - בין אם זו השקעה בתשתית חדשה או השקעה בבנייה - ממוקמת בשטח העלול לעבור לשליטה פלסטינית;
- עלינו לזכור כי אנו עלולים להוסיף בכך מסה של מתנחלים שנצטרך לפנותם, להעבירם ולשקמם בבוא העת, ושתהיה כרוכה בכך השקעה לא מבוטלת, ומיותרת לחלוטין;
- עלינו לזכור שאנו מוסיפים ביודעין ציבור מתנחלים העתיד לעבור טראומה קשה ביותר, טראומה שאין לה כל הצדקה בנסיבות הקיימות;
אין כל בסיס לטענה המושמעת כאילו ההקפאה בכלל, וחידוש ההקפאה בפרט, בתום עשרת החדשים, יש בהם משום ויתור וחסד לפלסטינים. עלינו ליזום את הקפאת הבנייה ללא קשר לעמדות ולתביעות הפלסטינים. הקפאת הבנייה באזורים שיש סבירות גבוהה שלא יישארו בתחומי ישראל היא
עשיית חסד עם עצמנו.
אם חפצים אנו לסלק אי-בהירות זו, יש דרך פשוטה לעשות כן - עלינו לדחוף לזירוזו של המשא-ומתן על הסכם הקבע עם הרשות הפלסטינית, ולהציב את תוואי הגבול העתידי בין שתי המדינות כנושא שיעמוד בקדימה ראשונה בסדר הדיונים. ואז, משיושג ההסכם, ניתן יהיה, במצפון שקט, לחדש את עבודות הבנייה בתחומי השטח העתיד להישאר בריבונות ישראל.