גזירה נוראה ירדה על עיר ואם בישראל. שחקני תיאטרון יהודים מחרימים את העיר אריאל. שוד ושבר! אסון וצרה צרורה. התיאטרון הישראלי, שהוא עמוד הענן התרבותי של מדינת-ישראל וחוד החנית של העשייה האמנותית, מפגין שרירים. מעתה, חיים עלובים וחסרי משמעות יהיו מנת חלקם של תושבי אריאל בלי התיאטרון. הוא שאמרנו - אסון הומניטרי, כראוי לעדת רשעים שחיים על אדמה לא להם. הצדק הופיע סוף-סוף והוא מתייצב נוכח העוול בגבורה, לשנות את פני ההיסטוריה של הכיבוש. נראה את תושבי אריאל חיים בלי תיאטרון. נראה. זוהי נקודת מפנה חשובה. לפני כמה שנים הודיע המשורר הדגול נתן זך שהוא מסרב להפצת ספרי השירה שלו בהתנחלויות. ראוי הוא שגם אדמו"ר השמאל עמוס עוז ודוד גרוסמן ומאיר שלֵו וא.ב. יהושע יילכו בעקבות נתן זך ויחרימו אף הם את התושבים ביהודה ובשומרון. יש לבטל את קיומן של ספריות ציבוריות באזורים האלה ולנתק את הקשר בין הוצאות ספרים לבין המתיישבים הכובשים מעבר לקו הירוק. ספר מסמל תרבות וערכים, דעת חוכמה ותבונה - מה לספר אצל כובש? להפך, אם יש למתנחלים ספרים בבתיהם, צריך להחרים אותם ולהעלותם באש בכיכר ההתנחלות. הלאה. מה עם מוזיקה? האם מגיע לקולוניאליסטים גזעניים להתענג על צלילי נבל וחליל? כל אמני המוזיקה בישראל חייבים להתאחד ולמנוע בכל מחיר את המוזיקה מתושבי אריאל. לא רק חרם כללי של כל התזמורות, המלחינים, הנגנים והזמרים, אלא גם מורים למוזיקה ינותקו מתלמידיהם בעיר הכבושה הזאת. משטרת-ישראל תערוך חיפושים בבתי התושבים ותעקל את הפסנתרים והתופים, החלילים והמפוחיות, הכינורות והמצילתיים, החצוצרות והטרומבונים, ובל נשכח את הגיטרות. יש לגזור תקנה גם על שירה במקלחת שלא לדבר על מקומות ציבוריים. מה יש לכובשים אכזרים לזמֵר? הציבור הישראלי הנאור לא יוכל לעמוד מנגד כשהמתנחלים הארורים האלה מטמאים את אמנויות הקולנוע, הציור, הפיסול, הצילום והאופנה. איך אפשר לסבול את זה? הם גם מגדלים צמחי נוי ופרחים צבעוניים בגינותיהם המקוללות שהם יצירות אלוהיות ממש ואין מי שיעצור אותם. החוצפה עברה את כל הגבולות. הרוע השתלט על ההוד וההדר, והרשעות מולכת בעזות פנים. חובה קדושה היא, בשם טוהר האמנות הישראלית הנשגבת, לחלץ את כל סימני התרבות מציפורניהם המגואלות והמטונפות של המתנחלים המגעילים. יוסי שריד תבע בזמנו לנתק את תושבי גוש קטיף מהמים הישראלים, מהדלק ומהחשמל. שהרי מהי טכנולוגיה אם לא סממן תרבותי? שיחפרו בארות, שידליקו נרות ושירכבו על חמורים! כך נאה וכך יאה להם לכובשים המנוולים. נפגע בהם, על זקניהם וטפם, בנפשותיהם. בנשמותיהם. נכבה להם את האור! נייבש להם את הכיורים! נרעיב אותם! שימותו לאט ובצער! אמן סֶלָה ויהי רצון במהרה בימינו אמן ואמן. טפו טפו טפו.