מוקדם מן הרגיל בשנים קודמות יונהג בארץ, כבר במחצית חודש ספטמבר, שעון החורף. הזזתו בשעה אחת אחורה מעוררת, מזה שנים, מחלוקת חריפה בין החילונים לדתיים; בעוד אלה הראשונים מגייסים להגנתם את איתני הטבע, כדי להצדיק את המשכיותו של שעון הקיץ - נאבקים האחרונים על זכותם להתפלל תפילת שחרית לאורו של יום, בלא שייאלצו לגשש בחשיכה.
אלא שאת ה"מודוס ויוונדי" ניתן למצוא בפשרה בין שני הצדדים היריבים, כששעון החורף אומנם יונהג בין כסה לעשור, אך בתום החגים, הבאים עלינו לטובה, יחזור ויופעל שעון הקיץ למשך כל השנה.
במדינות נאורות רבות על פני הגלובוס, והחלוצה שבהן היא בריטניה, כבר שוקלים מזמן הנהגת שעון קייצי ללא הפסקה, כדי לחסוך אנרגיה ולהגביר בכך את התפוקה. לפי שעה עדיין מונהג בהן שעון הקיץ עד לחודש נובמבר, כשהמדובר במדינות קודרות באקלימן הרבה יותר מישראל, שבה חום הקיץ עשוי להימשך עוד שבועות ניכרים מעבר למועד הנהגתו של שעון החורף.
כך או אחרת, מעבר למחלוקת הנטושה בין שני המחנות, יש יתרון ברור לפריסת שעון הקיץ לאורך כל השנה. חשיבותו נעוצה לא רק בניצול יעיל יותר של אור השמש וגם לא רק בהגברת התפוקה כאשר עובדים לאורו של יום; ערכו של שעון הקיץ רב גם במלחמה בתאונות הדרכים, כאשר ישנה עדיפות ברורה לנסיעה באורו של יום בשעות העבודה, שבהן סכנת התאונות פחותה מבזמן-חשיכה.
וחוץ מזה, מרקיז, אסור לזלזל בשעון הביולוגי. בדיקה מדעית מעידה כי שינה ממושכת יותר בשעות החשיכה יעילה הרבה יותר מזו של שעות האור, ועצם השינוי משפיע על רבים לרעה - במיוחד על אוכלוסיית הקשישים, שתחלואתם בעטיו עולה, כשהסימפטום הדומיננטי הוא התקפי-לב. יש גם לא מעטים ששעון החורף מכניס אותם לדיכאון עונתי בשל הקדרות והאפלה המוקדמת.
ובל נשכח את הילדים: אלה הרי משוועים לעוד שעה של פעילות מחוץ לבית, לאורו של יום, הנגזלת מהם בעטיו של שעון החורף.