דת ופוליטיקה

אין ספק שהבחירה ברב יעקב יוסף לאיש השנה, על-ידי מקומון ירושלמי, היא בחירה מכובדת. לא סוד הוא שהרב נחשב למרדן במשפחת מוצאו, ופסיקותיו, בעיקר בתחום הפוליטי, התנגשו לא פעם אחת עם אלו של אביו הרב עובדיה. הכתב שציין את פרישתו של הרב בסופו של דבר מפרשת עמנואל, בחר משום מה שלא להצביע על הסיבה לפרישה ( אולי כדי לא לקלקל לו את התיזה), למרות שהיא משמעותית לא פחות מכל הכתבה. תזכורת: הרב פרש בעקבות דרשתו של אביו, כי מי שפונה לערכאות משפטיות ליישוב סכסוכים, במקום לדין תורה, אין לו חלק לעולם הבא. מתברר אפוא שהבן המרדן אין לו דין של מורד, ובניגוד לתדמיתו הוא אינו מתעלם מפסקי אביו. ובא לרבני ציון גואל. יתר על כן, למרות שהובהר כי אין מדובר בעמנואל בסכסוך על-רקע גזעני, אלא על-רקע ערכי – וכי עובדה היא ששליש מהבנות בבית הספר החסידי היו ספרדיות – נראה שהכתב התעקש לאחוז בגרסה הגזענית. אחרת, ככל הנראה, לא הייתה לו כתבה. ומה לא עושים למען הרייטינג?

גורמים המפקפקים בהרשעתו של רומן זדורוב, ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, נאחזים, איך לא, בתקדים של עמוס ברנס שזוּכה מרצח המנוֹחה רחל הלר. כדאי להזכיר לציבור כי לאחר שלוש ערכאות שבהן ברנס הורשע ברצח, גם בערעור האחרון בבית המשפט העליון כלל לא הוּכח – כפי שציינה השופטת דורנר בפסק הדין - שברנס אינו הרוצח, והוא זוּכה טכנית בגלל חוסר האפשרות להוכיח את הרשעתו מעל לכל ספק סביר, בעקבות מסע תקשורתי חסר תקדים שנוּהל למען זיכויו. (אם אכן הוא הרוצח, הרי הוא צוחק כל הדרך לבנק עם מיליוני שקלים שקיבל כפיצוי מהמדינה). בניגוד למיתוס, הרווח בדעת הקהל, זיכויו המשפטי של ברנס אינו מצביע אפוא על חפותו המוטלת בספק.

גורמים המפקפקים בהרשעתו של רומן זדורוב, ברצח הנערה תאיר ראדה ז"ל, נאחזים, איך לא, בתקדים של עמוס ברנס שזוּכה מרצח המנוֹחה רחל הלר. כדאי להזכיר לציבור כי לאחר שלוש ערכאות שבהן ברנס הורשע ברצח, גם בערעור האחרון בבית המשפט העליון כלל לא הוּכח – כפי שציינה השופטת דורנר בפסק הדין - שברנס אינו הרוצח, והוא זוּכה טכנית בגלל חוסר האפשרות להוכיח את הרשעתו מעל לכל ספק סביר, בעקבות מסע תקשורתי חסר תקדים שנוּהל למען זיכויו. (אם אכן הוא הרוצח, הרי הוא צוחק כל הדרך לבנק עם מיליוני שקלים שקיבל כפיצוי מהמדינה). בניגוד למיתוס, הרווח בדעת הקהל, זיכויו המשפטי של ברנס אינו מצביע אפוא על חפותו המוטלת בספק. הבהרה: המדור בשולי הכותרות הוא מדור קליל המגיב בקצרה לידיעות חדשותיות מרכזיות או שוליות (ומכאן שמו). המדור מביע דעה אישית, ואינו בא להחליף את התחקיר העיתונאי האובייקטיבי.

הרוצח הנתנייתי, שרצח את אימה הקשישה של בת זוגתו, איננו מקרה ראשון של אסיר אלים שרוצח את בן משפחתו לאחר שחרורו מהכלא. השאלה היא, אף שמדובר בכרוניקה ידועה מראש, מדוע לא נלמד הלקח ממקרים קודמים ולא בודקים את מידת מסוכנותו של האסיר לפני שחרורו, כדי להבטיח שלא יפגע באחרים? למרבה הצער הרוצחים המשוחררים אינם לבד. אליהם מצטרפים חולי נפש, המשתחררים ממוסדות פסיכיאטריים, וכן מאבטחים הנושאים כלי נשק - למרות מסוּכנוּתם למשפחה ולחברה. אין ספק שאילו נערכה בדיקה מעמיקה של מידת מסוכנותם, מתוך הפקת לקחים, ניתן היה למנוע מקרי רצח וקרבנות רבים. אז מה קורה לנו?

אין זה סוד כי לא כל הבטחותיו של ניר ברקת ערב הבחירות התממשו בקדנציה שלו כראש עיריית ירושלים. תחום הניקיון, למשל, ששימש נושא הדגל לניגוח קודמו בתפקיד, אורי לופוליאנסקי, ואף כזכוּר ברקת הקים כאקט מחאה את סיירת הניקיון 'משמר הבירה'. אך מתברר כי דברים שברקת ראה משם, מספסלי האופוזיציה, הוא לא רואה מכאן כראש עיר, ומצב הניקיון לא השתפר באופן ניכר. עם זאת, אין ספק כי ברקת הוכיח במידה רבה יכולת ניהול פרקטית בהאצת עבודות הרכבת הקלה בבירה. בתוך שנה הוסרו ביצורי הבטון הרבים שהקיפו את העיר, והונחו מסילות הברזל לאורכה, והרכבת כבר בתקופת הרצה, בתקווה להפעלתה הקרובה בשנה הבאה. על כך ראוי הראש לציון לשבח. כל הכבוד!

עכשיו מתברר שהאירוע של גמר כוכב נולד בירושלים זכה לא רק להתנגדות החרדים, אלא גם להתנגדותם של אישי תרבות ושל חברי מועצת העירייה, שהצביעו על רמתו הנמוכה אשר אינה מצדיקה את עלותו הגבוהה במיוחד. עם כל הכבוד לראש העירייה, ניר ברקת, שהכפיל את תקציב התרבות בעיר, דומני כי הוא לוקה בארגון סדרי עדיפויות. ברקת טוען שאין לו די כסף למבני חינוך, להצבת מצלמות אבטחה לביטחון תושבי העיר, וגם מצב הניקיון בבירה אינו מזהיר. השבוע גם התבשרנו על עלייה חדה בהגירה השלילית מהעיר, בין היתר בגלל העדר תעסוקה. האם יעדים אלה - חינוך, ביטחון, ניקיון ותעסוקה - אינם חשובים יותר מתרבות, ודאי מתרבות המונית רדודה דוגמת 'כוכב נולד', שעלתה לקופה הציבורית 1,500,000 שקל (כולל התשלום ל'קשת')? האם ברקת הוא ראש עיר של רייטינג?

הדרישה להפסיק את שעון הקיץ לקראת יום הכיפורים היא דרישה צודקת. נכון ששעות הצום הן זהות בשעון קיץ ובשעון חורף. ההבדל הוא רק ביחס ביניהן. בשעון חורף מקדימים את הצום בערב בשעה אחת ומסיימים את הצום למחרת בשעה אחת מוקדם יותר, ואילו בשעון קיץ פותחים ומסיימים את הצום בשעה אחת מאוחרת יותר. אין ספק שהצום בתחילתו קל בהרבה מאשר לקראת סופו, שאז כל שעה נוספת היא משמעותית ומכבידה על האדם הצם. במיוחד נכון הדבר לגבי אנשים חלשים, קשישים או חולים. גם אנשים חלשֵי מֶזג עלולים לסיים את הצום לפני הזמן בניגוד להלכה. לכן מבחינה ציבורית חשוב לשמור על השעון הטבעי בצום, כדי להקל על הצמים לקיים את הצום כהלכתו. ובא לציון גואל. אגב, ראוי לציין את היתרון של שעון קיץ בחיסכון בתאורה (ופחות במיזוג אוויר). לעומת זאת, הצמצום בתאונות דרכים המיוחס לו לא הוּכח סטטיסטית, ולמרבה הצער ריבוי התאונות הקטלניות בקיץ יוכיח. מדובר אפוא במיתוס ולא במציאות.

לידיעת אגודת צער בעלי חיים: טקס הכפרות לא הוא המציא את שחיטת העופות, הקיימת משחר האנושות ומתבצעת מדי יום לצורכי אכילה. הטקס רק מנצל את השחיטה הקיימת למטרת פדיון נפש. יתר על כן, אי-אפשר לשלול מעדות ישראל השונות מנהג מסורתי עתיק ימים, דבר המדיף ריח של כפייה אנטי דתית. ראוי לציין כי בניגוד לשחיטת גויים השחיטה על-פי ההלכה נעשית במינימום כאב לעופות ויש להקפיד על תנאים נאותים לאחזקתם. נהוג לתרום את העופות למוסדות צדקה. עם זאת, מותר לקיים את המנהג בכסף שנתרם לעניים.