ישראל מנהלת את המשא-ומתן עם הפלשתינים כאילו היינו תגרנים בשוק, ואולי זהו פועל יוצא של איכות מנהיגינו. אנשים עם כבוד צריכים לומר מלכתחילה לאן בדיוק הם צריכים להגיע, ומי שיש לו כבוד, מתנהגים בכבוד גם אליו.
ישראל צריכה להבהיר כי אין למדינת ישראל כוונה להתיר את הקמתה בגדה של פלשתין א', בלי לוודא כי ברבות הימים לא תהפוך היא עצמה, מדינת ישראל, לפלשתין ב'. עליה להבהיר, למן הדקה הראשונה, כי "שתי מדינות לאום" פירושו היחיד הוא כי לכל לאום תהיה מדינתו שלו ורק היא, וכי גם אם יגור בן הלאום האחד במדינת הלאום השני, יהיו לו במקום מגוריו כל הזכויות והחובות של תושב קבע, אך לבחור ולהיבחר יוכל אך ורק לפרלמנט של מדינת לאומו שלו.
לא שום דרישת "הצהרות" ולא שום מקח וממכר של שווקים, ולא שום הליכה סחור סחור. יש לומר מלכתחילה גם לערבים וגם לעולם מהו בדיוק הסיכום האחד והיחיד אשר אליו גם הפלשתינים וגם היהודים יוכלו להגיע, ואם כך, ביושר, ייעשה, גם הערבים וגם העולם כולו יסכימו שזהו הסיכום האפשרי היחיד. שתי מדינות לאום, כאשר כל בן לאום יוכל להמשיך ולגור, אם ירצה, במדינה אשר בה התגורר עד היום, אך לבחור ולהיבחר יהיה רשאי רק לפרלמנט של מדינת לאומו שלו.