בליבו של פרדס נטוש, במושב גבעת-חן שליד רעננה, על דרך חולית ובין חממות עזובות, ממוקמת מסעדת "חנדלה", שהייתה בגלגולה הקודם...לול-תרנגולות. חזותה החיצונית עלובה למדי וגם אולמה הפנימי והמרפסת הצמודה אליו אינם מעוררים תיאבון.
ל"חנדלה", חסרת החן, הגענו בסופשבוע, לעת צהריים, כשהמסעדה המתה אדם, ולפחות על-פי התפריט שהוגש לנו הובטחו הרים וגבעות. לדאבוננו מצאנו מסעדה דביקה, עם סביבה מוזנחת להחריד, רוחשת-זבובים ומצוידת בריהוט כפרי דל ועלוב. גם השף הארגנטינאי החדש, שעליו שמענו גדולות ונצורות, התגלה במערומיו ומהר מאוד הוחוור לנו שכגודל הציפיות ממנו - גודל האכזבות.
עטרת-ראשנו נפלה למן הרגע שהצצנו למטבח. הוא היה דביק ומבולגן להחריד והמנות שהוגשו ממנו לשולחננו נעדרו אפילו אסתטיות מינימלית.
פתחנו בטריו-ניוקי, ששחו בעיסה דביקה של שמנת ופסטו, אף שהבצקיות עצמן היו נימוחות וטעימות. מנתה של בת הזוג - קלמארי מטוגן, שהובטח בציפוי פריך - החרתה-החזיקה אחריה. היא לא הייתה עשויה כראוי ונדף ממנה ריח דוחה. למותר לציין כי מחציתה נותרה בצלחת.
אבוי לשף
בלשון המעטה מסתבר שגם המנות העיקריות היו רחוקות מלהיטיב עימנו. כבדי העוף, ביין אדום, עם ירקות מוקפצים, הוגשו אומנם באורח נדיב, אבל שחו בציר חסר-טעם וכמותם הגדולה באה, מן הסתם, לחפות על איכותם הדלה. גם מנת האנטריקוט המיושן של בת הזוג, לא הצליחה להתעלות עליה, ורק תוספת הבטטה בצידה הייתה, לדבריה, טעימה. לא נותר לנו אלא להלין על יצירת-כפיו האומללה של מי שאמור להיות שף ארגנטינאי בדם, המגיע מארץ הבשר מספר אחת בעולם.
על-אף האכזבה המרה ממנות הפתיחה ומהעיקריות, שמנו את נפשנו בכפנו והחלטנו לתת, לפחות, סיכוי לקינוחים, אלא שאף אחד מהם לא הזכיר, ולו במאום, את הקינוחים הארגנטינאיים הזכורים לטוב. בסופו של דבר הימרנו על טירמיסו, שלהפתעתנו הרבה דווקא היה טעים ועשוי כהלכה. רק האספרסו הכפול, שהוגש בצידו, פישל בגדול. בתפריט היומרני הובטח שיהיה "ארומטי, עז בטעמים וניחוחות ומזני קפה משובחים". אלא שלא מיניה ולא מקצתיה!
האקורד האחרון ב"חנדלה" היה ביקור בשירותים. העדפנו להתאפק לאחר שנמלטנו מהם, כל עוד נפשנו בנו, לנוכח הזוהמה והסירחון שנדפו מהם.
על הארוחה התפלה לשניים שילמנו מחיר שנראה לנו מופקע: 335 שקל, כולל תשר של 12 אחוז לשירות מכל הלב של מלצרית אדיבה וחביבה, שעשתה כל שלאל-ידה כדי לרצות אותנו, ולשווא, כמובן על לא עוול בכפה. חרה לנו מעצם העובדה שאפילו במסעדת-גורמה לא היו מעזים לגבות מאיתנו סכום נכבד כל-כך.