יוסי ביילין צודק כאשר הוא מלגלג במאמרו על הצהרת האמונים למדינה. "תהיו עקביים", הוא מלגלג, "אתם הרי לא מאמינים לערבים. מה הטעם בהצהרת אמונים?" - צודק. בעיני טיפוס חשדני כמוני שלא מאמין במילת הכבוד של ערבי, באמת אין טעם בהצהרת נאמנות. למעשה, אני לא מאמין לערבי גם אם יחתום בדם על חוזה שלום.
להגנתי אפשר להזכיר שהערבים נתנו כמה דוגמאות שיכולות לבסס אי-אמון כזה אצל טיפוסים מפוקפקים כמוני, אך כולם יודעים שאיש חכם חייב להתעלם מעובדות שלא מתאימות לקונספציה. אפשר גם להגיד להגנתי שבתרבות המוסלמית שקר אינו מידה רעה. למעשה מעודדים את המוסלמי לשקר אם זה נחוץ לקידום מטרותיו, אך אני יודע שאסור להגיד דברים כאלו; כל מי שיש לו ביקורת על המוסלמים הוא באופן אוטומטי גזען. כדאי שגזענים כמוני יבינו שאין הבדל בין תרבויות. כל האנשים אותו דבר. עובדה. הערבי היוצא מהמסגד ומנופף באגרופיו באוויר בקריאת "איטבח אל יהוד!” לפני שהוא מגיע הביתה להרביץ לנשותיו, והנוצרי הליברלי באירופה הטוען שחייבים לתקן את הטעות שעשו כאשר הקימו את מדינת ישראל בעלת משטר אפרטהייד - אומרים בעצם אותו דבר, לא כך?
בכלל, מה זאת החוצפה הזו לדרוש נאמנות של אזרח למדינת ישראל?
אני לא יודע איזו רוח שטות נכנסה בי לא להאמין לערבי האציל. אנחנו בעלי חינוך אירופי ששורשיו באבירים מימי הביניים, חייבים לדעת שאם אדם נתן הבטחה, הוא לא יפר אותה לעולם. מה עוד שהערבים ידועים כאבירי המזרח עוד מימי לורנס איש ערב.
באמת, אם אי-אפשר לסמוך על הצהרת נאמנות שהיא אמיתית, למה זה כל-כך חשוב? האם הצהרת אמונים למדינה הפריעה לאיזה חבר-כנסת ערבי לפעול נגד המדינה? אך כאשר קראתי את המאמרים המתלהמים נגד הצהרת האמונים, התחלתי להבין שאם כותבי המאמרים המכובדים מעניקים להצהרת האמונים חשיבות כל-כך גדולה, יש בה משהו חשוב.
הבנתי שהצהרת האמונים חשובה בגלל הטיעונים של כל אלו המתנגדים לה. הפלשתיני מתנגד למרות שהוא יודע שאין להצהרה כזו כל תוקף ולא צריכה להיות לו בעיה עם ההצהרה. למה הוא מתנגד למרות זאת, גם כאשר מציעים לו תמורה? ייתכן שההתנגדות מרמזת על אחת משתי הסיבות: או שהתמורה אינה חשובה לו - במקרה זה לא כל-כך חשוב לו לעצור את הבנייה לחודשיים. או שהוא כל-כך בטוח בניצחונו, שאין הוא טורח אפילו למראית עין.
ערבי אזרח ישראל שמתנגד להצהרה כזו, מראה את הזלזול שלו במדינה והחוצפה שצבר, כך שהוא לא מפחד להצהיר שהוא עוין למדינה. אותה מדינה ממנה הוא דורש זכויות ומתחמק מלקיים את החובות הנדרשות מאזרח. אחרת, מה איכפת לו להצהיר? יהודי ישראלי שמתנגד להצהרה, מראה שהוא יהודי חסר גאווה הזוחל על גחונו כדי לרצות את אויבו, שאולי יחוס עליו.
יש הבדל בין לא לראות חשיבות בהצהרת אמונים למדינה, לבין סירוב לחתום עליה. סירוב של אזרח להצהרת אמונים למדינה, מראה בדיוק זאת - האזרח אינו נאמן למדינה.