למדינה המגייסת בחוק את אזרחיה לחיילים, יש גם חובות. חובה לדאוג לשלומם הפיזי והנפשי, חובה להפקיד עליהם מפקדים אחראים, חובה לטפל בבריאותם, בפציעות או במחלות וחובה להחזירם לביתם בשלום.
חייל הנופל בשבי - חובה על המדינה לעשות כל מאמץ כדי לשחררו. החובה הראשונית היא לשחררו בדרך צבאית אשר תבהיר לאויב את חוסר הכדאיות בלקיחת חיילים שלנו בשבי, בין בקרב ובין בחטיפה. היה והדרך הצבאית אינה אפשרית, יש חובה למדינה לנהל משא-ומתן כדי לשחררו. כפי שהצבא דורש מחייליו לבצע כל מאמץ להצלחת משימותיו, חובה על הצבא והמדינה לעשות כל מאמץ לשחרורו של החייל השבוי.
אני בהחלט חושב שבחיים לכל דבר יש מחיר ולא ניתן להגיד שיש לפעול "בכל מחיר". מאידך-גיסא, אין להשתמש בעיקרון זה כדרך להתחמקות מאחריות.
איני יודע מה אפשרי מבחינה צבאית, אף שאני מתקשה להאמין כי חייל שלנו חטוף נמצא במאסר במרחק של קילומטרים ספורים מגבולנו ואין בידנו להושיע. אני יודע בוודאות שלא כל הפעולות ההגיוניות שניתן לבצע כדי לקדם את שחרורו של גלעד שליט בוצעו, אמנה רק אחדות מהן:
1. הפסקת ביקורי משפחות של האסירים הפלשתינים הנמצאים בבתי הסוהר שלנו.
2. הפסקת ביקורי הצלב האדום של אסירים פלשתינים עד שגלעד שליט, החייל החטוף, יזכה לביקורים דומים.
3. חטיפת בכירים בארגוני הטרור כקלף מיקוח לגלעד שליט.
4. חיסולים של האחראים על החטיפה.
האמת חייבת להיאמר - או שחרור באמצעות חילוץ צבאי, או לחץ אחר שיקדם את שחרורו, או משא-ומתן עם תוצאות בטווח זמן סביר. המשכיות התהליך הנוכחי כבר כמה שנים ואי-החזרתו של חייל צה"ל הנמצא קילומטרים ספורים מהגבול הם חוסר אחריות שלא ניתן להסבר.