פסטיבל ההבלים

עשרים שנה עברו מאז שנרצח הרב מאיר כהנא בניו-יורק. והנה, נוכח "הסכמי אוסלו" והמדרון החלקלק בו דוהרת מדינת ישראל, ניתן לומר כי בדיעבד כהנא צדק בכל תחזיותיו. הרי מי חשב לפני עשרים שנה כי עומדת לקום מדינת טרור בגבולות 67', סמוך למדינת ישראל? מי חשב כי ראש ממשלה מהליכוד יהיה זה אשר יקדם חזיון תעתועים זה? מי העלה על דעתו כי ראש ממשלה מהליכוד יקפיא בנייה ביו"ש ובירושלים? כהנא פעל ונאבק רבות למען עלייתם של יהודי ברית המועצות למדינת ישראל, הוא נלחם נגד מסך הברזל של המשטר הקומוניסטי. כהנא פעל על-מנת שיהודים ירגישו את עצמם כיהודים גאים במדינת ישראל, הוא בז להתנהלות הגלותית של ממשלות ישראל אשר התנהלו כ"שטעאל ומועצת גטו". כהנא חשף את השקר של הביטוי "הר הבית בידינו", הוא הראה כי הקשר בין המשפט הזה למציאות הוא מקרי בהחלט; כי כאשר יהודים אינם יכולים לעלות להר הבית מחשש ל"זעמם של המוסלמים" - הר הבית אינו בידינו! כהנא נרדף על-ידי התקשורת ואליטות השמאל אשר פעלו בכל צורה אפשרית בכדי להוציא את תנועתו מחוץ לחוק. בסופו של דבר הן הצליחו בכך ועל כך אמר כהנא: "הפסולים פסלו את הכשרים". הוא נרצח, כאמור, בניו-יורק, על-ידי מחבל ערבי. יש הסבורים כי השב"כ ידע מודיענית כי עומדים לחסל את כהנא, אך נמנע מלעצור זאת. במידה שהדבר נכון - זהו חיזוק לטענה כי השב"כ הפך לגוף פוליטי. לא מפתיע אפוא כי ה"נאורים" התנגדו גם לקריאת רחוב או כיכר על שמו, הוא הפך למוקצה אצל "אנשי האור" (כפי שקרה אחר-כך, כאשר ניסו לתת שם לרחוב בירושלים על שם שדר ערוץ 7, אדיר זיק ז"ל - זכור גם אז הפסטיבל של ה"נאורים", וזכורה הדמגוגיה התקשורתית שהופעלה כנגד צעד זה). כיום, ממשיכו בכנסת הוא ח"כ מיכאל בן ארי, לא מפתיע לכן גל השנאה וההסתה הקיים מצד התקשורת וחלק מ"מנהיגי הימין" כלפיו. המחאה שעשה בן-ארי בתיאטרון בית לסין יחד עם ההפגנה החוקית באום אל פאחם - גררו קולות של הסתה וגינוי כמעט מכל גווני הקשת הפוליטית. מזכיר את כהנא? האם בן-ארי הוא ממשיך דרכו של כהנא הצועק וזועק כי "המלך הוא עירום"? ימים יגידו.

מה כבר לא נאמר על גל"צ? תחנה אליטיסטית, שמאלנית, אשכנזית, צפונבונית. אלא שלקברניטי התחנה ולשדריה הבכירים זה לא מפריע, הם בחרו לחגוג שישים שנה לתחנה הצבאית. מה הקשר של התחנה לצה"ל כיום? אז זהו, שאין קשר, הקשר היחיד הוא בשם התחנה, ובכך שחלק מעובדיה לובשים מדים. כל קשר אחר הוא מקרי בהחלט. שדריה מקדמים סדר יום עם אג'נדה פוסט ציונית, מראיינים באהדה נציגים מהשמאל הרדיקלי, ומנגד תוקפים את נציגי הימין שמעזים להשמיע בתחנה עמדות "לא פופולריות". רזי ברקאי, טלי ליפקין-שחק, מיכה פרידמן, יעל דן, רינו צרור, גולן יוכפז, ניב רסקין ואחרים מייצגים הכי טוב את דמות השדר האופטימלי אליבא דגל"צ: שמאלני-חובה, חילוני-חובה, אשכנזי-רצוי בהחלט. מי שלא יעמוד בתנאים הללו, יקבל תוכנית זניחה או שסביר יותר כי לא יועסק כלל בתחנה. ראו מה עשו לדודו אלהרר ש"העז להביע עמדות לאומיות ציוניות ו...רחמנא לצלן ימניות" - אלהרר פשוט נבעט החוצה. פשוטו כמשמעו. תוכניתו, שהייתה מואזנת ובעלת רייטינג גבוה, נסגרה משיקולי "שינויים במערכת". הוא הדין ביחס לתוכנית מואזנת אחרת - "יש עם מי לדבר", אשר למרות היותה מואזנת ופופולרית מאוד, נסגרה עקב "היותה לא מעניינת לציבור הרחב". על איזה ציבור מדבר יצחק טוניק, מפקד התחנה, כאשר הוא מחליט לסגור תוכניות "לא מעניינות"? הציבור של צפון תל אביב? הציבור של אליטות השמאל? תוכנית שהיוותה נכס צאן ברזל שנים רבות נסגרה בגלל ש"דבריו ודעותיו של הציבור העממי" לא נעמו לאוזניהם של בכירי התחנה. לשלוח ד"שים לחיילים זה בסדר, אבל להשמיע דעות ימניות המזוהות עם רוב העם - עד כאן! "אנחנו הנאורים, החרדים כל-כך לזכויות אדם ולחופש הביטוי, נסתום לעם המטומטם את הפה כאשר זה לא משרת את האג'נדה השמאלנית שלנו", אומרים בגל"צ. לא מפתיע, לכן, כי דבריה של מירב מיכאלי ששודרו בשידור חי ביום חגיגות השישים, על כך ש"אימהות אינן צריכות לשלוח את בניהן לצבא הכיבוש", לא חוללו סנסציה מיוחדת בתחנה. מיכאלי הרי ידעה כי דבר לא ייעשה לה בעקבות דבריה הדמגוגיים. היא אמרה בקול את מה שכולם בתחנה (הצבאית) חושבים! דבריו של המפקד טוניק על כך ש"איננו מסכימים עם דבריה של מיכאלי" נשמעו, איך לומר, מאולצים קמעה, מגומגמים וכדברים שנאמרו מתוך כפייה. הנה דוגמה קטנה המעידה כאלף עדים על האג'נדה של העורכים והכתבים: עורכת תוכנית הבוקר נורית קנטי מציגה את משנתה ב"דבר העורך" ואומרת: "חוק האזרחות של ליברמן הוא פופוליזם זול, בשעה שיש כל-כך הרבה בעיות במדינה בוחרים הנבחרים להתעסק בזוטות". והמגישה טלי ליפקין-שחק מסיימת: "אכן דברים כדורבנות". ודוגמאות כאלו יש בשפע! אכן נאמנות למדינה מוגדרת בגל"צ כ"זוטות". לא פלא שאחר-כך יוצאות מהתחנה "דמויות חיקוי נערצות" כמירב מיכאלי, שהיא מעין מהדורה תואמת לענת קם ולטלי פחימה.

ומעניין לעניין באותו עניין - כאשר אלו הם פניה של התקשורת הישראלית, לא מפתיע כי ההסברה הישראלית בחו"ל מקרטעת. כאשר דיפלומטים במשרד החוץ, אנשי תקשורת ואלופים בצבא שבויים בקונספציה השקרית של אוסלו ועולם המושגים שלהם מתאר את "הרשות הפלשתינית כגורם מתון ופרגמאטי", את המשטרה הפלשתינית כ"גורם המשתף עימנו פעולה בצורה מופתית", כאשר הם לא מזכירים את ההסתה והחינוך הפלשתיני נגד ישראל, כאשר הם מקווים כי "במהרה תקום מדינה פלשתינית", כאשר הם לא בטוחים בצדקת הדרך של מדינת ישראל - פלא שההסברה שלנו מקרטעת בחו"ל? כאשר סדרי העדיפויות התהפכו והשתבשו, ובמקום לדאוג לעלייה, לבנייה ולהתיישבות, דואגים אצלנו לחימוש ולאימון המשטרה הפלשתינית, כאשר דואגים להקמתה של מדינה פלשתינית (שתהיה מדינת אויב) במקום לדאוג לחיזוק המדינה היהודית - פלא שההסברה בחו"ל כה כושלת? כאשר הליכוד עולה לשלטון ובמקום לשים אנשים שלו בשירות המדינה מעדיף (מפחד האליטות) להשאיר את המינויים הפוליטיים של קדימה ומפלגת העבודה - פלא שההסברה ממשיכה להיות על-פי האג'נדה של השמאל? מדוע לא מינו מועמד מהימין לשגריר באו"ם? מדוע השאירו בתפקיד את אשת השמאל גבריאלה שלו? מדוע חיכו שנה וחצי עד שהחליפו אותה בתפקיד זה? ומינויים כאלו יש המון! האם ייתכן במדינה מתוקנת מצב בו שגרירה באו"ם תתקוף את שר החוץ על דבריו בעצרת האו"ם? הרי בכל מדינה נורמלית יעיפו אותה מכל המדרגות. כיצד זה שדברי ההסתה של אבו מאזן נגד ישראל לא נשמעים בתקשורת הישראלית? הרי ניתן להשתמש בהסתה שלו נגד מדינת ישראל ככלי נגדי אפקטיבי! מדוע זה לא נעשה? קצרה היריעה מלהביא את כל "חולאי ההסברה" של מדינת ישראל, אך ניתן להגיד בצורה ברורה וגורפת: כל עוד לא נאמין כי אנחנו צודקים, כל עוד נמשיך להתנצל, לגמגם ולהקים ועדות חקירה על-מנת לרצות את העולם, כל עוד נמשיך להאשים את עצמנו על כי בחרנו לחיות באזור בו איננו רצויים, כל עוד יימשכו התופעות הללו - נמשיך להיכשל בהסברה, ובגדול!

בזמנו כתבתי מאמר על כך שצה"ל הופך מצבא הגנה לישראל לצבא "הסבר פניך לתייר". מסתבר כי לא טעיתי! המשפט שנערך לחיילים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה" תוך הפקרתם על-ידי צמרת צה"ל, מסמל יותר מכל את המדרון החלקלק בו צועד צה"ל. נשאלת השאלה - האם חייהם של ילדים ערבים שווים יותר מחיי חיילינו? ובכלל, מה עשה אותו "ילד תמים" באזור הקרבות? האם ייתכן כי נשלח על-ידי הוריו או על-ידי לוחמי החמאס על-מנת להעביר אמל"ח זעיר (כדורים, אקדחים, רימונים)? הם הרי מכירים את ה"דילמות המוסריות" של צה"ל יפה הנפש. והרי היו מקרים כאלו בעבר, בהם ניצלו ילדים על-מנת שיסייעו להם במלחמתם בצה"ל תוך ניצול ה"רגישות הרבה" של צה"ל לחיי נשים, ילדים וזקנים. מקרה זה מצטרף למקרה מוחמד א-דורה, בו התנצל צה"ל על מקרה שלא היה ולא נברא ושכולו היה בבחינת פברוק של הפלשתינים יחד עם הטלוויזיה הצרפתית. מקרה זה מצטרף למקרה הפקרתו של מדחת יוסף בקבר יוסף לחסדיהם של הצדיקים ה"מתונים" ג'יבריל רג'וב ומוחמד דחלאן ש"יחלצו אותו משם". מקרה זה מצטרף לוועדת טירקל - ועדת החקירה המיותרת שהוקמה על-מנת לחקור את "מחדלי השייטת" בכדי לרצות את העולם הצבוע. הוועדה לא תחקור מדוע צוידו החיילים ברובי פיינטבול נגד משט טרוריסטים אשר כונה משט הומניטרי (היא תחקור מדוע לא ידענו כי פעילי ה-IHH הם פעילי טרור ולא פעילי שלום). מקרה זה מצטרף למקרה המ"פ שנשפט על שנתן כאפה למחבל מתפרע שנעצר. מקרה זה מצטרף להערה הפיקודית שקיבל המח"ט איתי וירוב על ש"העז לתת גיבוי למ"פ שלו" (באמת מעשה לא מקובל בצמרת צה"ל...). מקרה זה מצטרף לעונש שהוטל על המג"ד בורברג על שירה כדור גומי במתפרע ערבי בנעלין (דרך אגב, לאחרונה התפרסם כי ייתכן כי כבמקרה מוחמד א-דורה, גם במקרה המג"ד בבילעין הסרט פוברק וזויף על-ידי ארגון בצלם על-מנת להכפיש את צה"ל וקציניו). מסתבר כי צה"ל נופל לטבעת החנק של השמאל הרדיקאלי ולמלכודת הדבש של גולדסטון. החיילים והקצינים הפכו ל"שעיר לעזאזל" שנועד להיות מוקרב על-מנת לרצות הן את גולדסטון והן את העולם הצבוע. ספק גדול אם במלחמה הבאה יסכימו החיילים הסדירים וחיילי המילואים לבצע את המשימות, תוך ידיעה כי בעתיד הקרוב יצטרכו לתת דין וחשבון על כך ש"העזו לשמור על חייהם בעדיפות ראשונה לפני שמירת חיי אויביהם". העובדה כי בעתיד כל לוחם יצטרך לחשוב קודם כל על עו"ד צמוד, תוציא את העוקץ מכל משימותיו של צה"ל, טובות ככל שיהיו. אינני מדבר על הכשלים הטכניים, אני מדבר על הבסיס של דוגמה אישית מצד המפקדים וגיבוי נדרש כלפי החיילים. דבר זה, למרבה הצער, הולך ופוחת בתרבות של צה"ל. התרבות השלטת כיום היא תרבות השקר והטיוח. אנו רואים כבר עכשיו כיצד פוגע הדבר במוטיבציה של החיילים. כנראה שלהבא יצטרכו אותם "משפטנים" היושבים בחדרים הממוזגים לשים על עצמם שכפ"צים וקסדות, לצאת ולהילחם ולהיות במקומם של החיילים אותם הם שופטים בצורה כה חמורה. נראה אז כיצד אותם "נאורים" יתנהגו באותם המצבים שעליהם כה ביקרו ושפטו לחומרה את החיילים והקצינים.

איזו שמחה ואיזו התרגשות אחזו בתקשורת הישראלית נוכח דברי הביקורת האוויליים של העיתונאי תומאס פרידמן כלפי ממשלת נתניהו. כבר שנים רבות שפרידמן ידוע בעמדותיו האנטי ישראליות ובביקורתו החריפה כלפי מדינת ישראל וממשלתה. זה לא מפתיע ולא חדש. מה שלא מפתיע גם, הוא היחס האוהד לו זוכה פרידמן מצד התקשורת הישראלית, היודעת לחבק ולאתרג את כל אותם עיתונאים הנמצאים ב"צד הנכון" של המפה הפוליטית. חוצפן לא קטן פרידמן - הוא מעז לבוא בטענות כלפי מדינת ישראל על כך ש"לא ניסתה לבדוק עד הסוף את תהליך השלום ולא נתנה לזה צ'אנס". אכן צודק פרידמן - 17 שנים של פיגועים, אוטובוסים מתפוצצים ו"קורבנות שלום" לא הספיקו לו כנראה בכדי להסיק את המסקנה הנדרשת כי התהליך פשוט לא עובד! הוא מצפה מאיתנו כי נמשיך להסיר מחסומים, לוותר על שטחים, לאמן ולחמש את כוחות המשטרה הפלשתינית, לשחרר אסירים כמחווה לאבו מאזן מכחיש השואה, לבצע צעדים חד-צדדיים ו"בוני אמון". אין מה לומר, פרידמן צודק! הוא, שהפך ללא בושה לחבר בקבוצת "יהודי החצר" של ברק חוסיין אובמה, מבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. הוא, שנמצא באותה קבוצה עם יהודים כדייוויד אקסלרוד, רם עמנואל, מרטין אינדיק, מדלן אולברייט, הנרי קיסינג'ר ורבים אחרים, מבצע כמותם את תפקיד "המתריע בשער". אין לו בושה, לפרידמן, אשר יושב בניו-יורק, מטיף לנו מוסר כיצד עלינו לנהוג ומה עלינו לבצע; הוא הרי במילא לא ישא בתוצאות של עצות האחיתופל שהוא דואג לשגר לאזור. פרידמן מייצג את אותם יהודים אשר מנסים להראות בכל דרך אפשרית כי נאמנותם לארה"ב גדולה מאשר ל"מדינה הסוררת" ישראל. זה כמובן לא מפריע לתקשורת הישראלית לכנותו "ידיד ישראל" ולתארו כ"עיתונאי החשוב בעולם". בדיוק באותם תיאורים שקריים כפי שתיארו קודם לכן את רם עמנואל "ידידנו הגדול". על-פי האתיקה של התקשורת הישראלית, מספיק שכל מצורע וזב חוטם יבקר את מדיניות ממשלת נתניהו ומיד הוא יתואר כ"ידיד ישראל הרוצה בטובתנו". וכפי שניסו לשווק לנו את הרוצח והארכי טרוריסט יאסר עראפת כמתון, כך מנסים גם כיום לשטוף את מוחנו באמצעות המתינות של מכחיש השואה אבו מאזן והידידות של "יהודי החצר" של אובמה, תומאס פרידמן. אשרי המאמין.

המסמך המכונה "מסמך גלנט" מסרב לגווע, בפרשה נחשפים כעת ספיחים חדשים הקשורים ליחסים שבין הרמטכ"ל גבי אשכנזי לבין בועז הרפז שחשוד כי זייף את המסמך. מסתבר כי הרמטכ"ל המהולל של הברנז'ה התקשורתית מתגלה במלוא חדלונו בפרשה זו! נשאלת השאלה - במידה שידע על כך שהמסמך מזויף, מדוע שתק? מדוע דאג להדליף זאת לאלופים, אך לא דאג להודיע על כך לנשוא המסמך יואב גלנט? ובכלל, מדוע דאג להחזיר את סא"ל (במיל.) בועז הרפז לצה"ל (לאחר שזה הודח מצה"ל קודם לכן)? האם דאג הרפז לגמול לאשכנזי על כך? מה הם אותם מסרונים רבים שהועברו בפלאפון בין אשתו של אשכנזי לבין בועז הרפז? האם אכן בחשו שני אלה במינויים בצבא? ואם כן, הייתכן כי ניסו (בידיעתו של גבי אשכנזי) לתפור מסמך לגלנט בשיטת ה"הפוך על הפוך"? עד כמה היה אשכנזי מעורב בכך במידה שאכן זה כך? אשכנזי, באמצעות יחצניו בצבא ובתקשורת, נוהג ליחצן את עצמו כאיש ישר, כקצין מקצועי המנותק מהאינטריגות ומהתככים הפוליטיים - האם אכן כך הוא הדבר? כפי שעשו ועושים לרבין, כפי שעשו לברק (החייל המעוטר ביותר בצה"ל - "חייל מספר 1" - שמו של הספר שבן כספית ואילן כפיר כתבו על ברק לפני בחירות 99' במסגרת פולחן האישיות שהתנהל כלפיו), כך גם היום עושים יחצנים ואנשי תקשורת רבים מסע של "פולחן אישיות" כלפי גבי אשכנזי. במסע ההאדרה הזה בונים לו דמות שבמידה רבה מנותקת מדמותו במציאות. מייחסים לו את שיקום הצבא - למרות שבפועל הוא לא שיקם את הצבא; יתר על כן, אשכנזי אף דרש להפסיק את מבצע "עופרת יצוקה" וזאת לפני שצה"ל השיג ניצחון ב"נוק אאוט" כנדרש באזורנו (כידוע, כל ניצחון אחר בנקודות משול במזרח התיכון להפסד), על כך נסובה עיקר המחלוקת שלו עם אלוף פיקוד דרום דאז יואב גלנט. אשכנזי לא גיבה את קציניו הבכירים משה (צ'יקו) תמיר, עאטף זאהר, המח"ט איתי וירוב, המג"ד בומברג והקצינים הזוטרים. אשכנזי העדיף לרצות את "אליטת הנאורים" מהתקשורת ובתי המשפט, על-חשבון בגידה בקציני ובערכי צה"ל, זאת עשה בכדי שאותן "אליטות" יעשו לו "חיים קלים" במקפצה הבאה שלו, שהיא כנראה המקפצה הפוליטית. לא מפתיע אפוא כי התקשורת מנסה להכפיש את אהוד ברק "אשר נתן בהיותו ראש ממשלה המלצה לסא"ל הרפז", וזאת במטרה להרחיק את הכדור ממגרשם של אשכנזי והרפז. המסקנה העולה מכך ברורה: יש לחשוף את כל חומרי החקירה הקשורים למסמך גלנט, יש לחשוף את האינטרסים העומדים מאחורי הקשר עם הרפז, זאת בכדי שאנו האזרחים ניחשף לפרצופו האמיתי של אשכנזי, לטוב ולרע. עד עכשיו נחשפנו רק לגבי אשכנזי המאותרג שמנסים למכור לנו. בזמנו כתבתי מאמר "גבי אשכנזי - פוליטיקאי קטן המתעסק בכסת"ח" - האם צדקתי? האם אשכנזי הוא רמטכ"ל מהסוג של רפול או שמא רמטכ"ל הדומה יותר לשאול מופז הזכור לשימצה עוד מפרשת הפקרת מדחת יוסף? יש לי תשובה משלי, אך ימים יגידו.

בשעה טובה חזר "ידידנו" אורי בלאו לארץ, ממש כגיבור חזר. "ידידנו" לא נעצר כאחרון העבריינים, אדרבה - נסגרה עסקה בה יוכל לשוב (לאחר חצי שנה!) ארצה ולא ייעצר. "ידידנו" מוזמן לחקירות משטרה, מקבל ממש יחס של אח"מ. והרי מה עשה "ידידנו" בסך-הכל? עבר על החוק ונמלט לחו"ל עם מסמכים צבאיים גנובים אותם קיבל מ"לוחמת החופש" ענת-ויקיליקס-קם. יודעים בוודאות כי אורי בלאו עבר על החוק, ברח לחו"ל עם מסמכים צבאיים מסווגים שחשיפתם עלולה לפגוע בצורה ממשית בבטחון המדינה, ובכל זאת משתדלים לנהוג כלפיו בכפפות של משי. ממש רחמנות על בלאו. הוא הדין ביחס לענת קם שיושבת במעצר-בית (אמנם בתנאים קשים - אסור לה להזמין פיצות...), אך עדיין זהו מעצר בית. ממש רחמנות על קם. וזאת לאחר שיודעים בוודאות כי היא הייתה החיילת אשר צילמה והוציאה החוצה את המסמכים הביטחוניים והמסווגים, ומסרה אותם לבלאו על-מנת שיחשוף את "פשעי המלחמה של צה"ל". עכשיו תיזכרו במקרה חיים פרלמן ומרגלית הר-שפי והיחס כלפיהם, לעומת מקרה בלאו וקם והיחס כלפיהם. במקרה בלאו וקם הכל ברור - אין שום חשד ואין שום ספק ששניהם עברו על החוק, גנבו מסמכי צבא סודיים במטרה לחשוף אותם לעיני כל ועל-ידי כך לפגוע בצה"ל ובמדינת ישראל. במקרה פרלמן והר-שפי, ישנן רק השערות המלוות בהרבה ספקות, תהיות וסימני שאלה. אין ודאות כי פרלמן רצח ערבים כפי שיוחס לו על-ידי השב"כ - ועובדה כי לבסוף הוא שוחרר למעצר-בית. הוא הדין בנוגע להר-שפי - אין שום ודאות כי ידעה על כוונתו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין; יתר על כן, גם אם ידעה על כך, ספק אם האמינה בכך בעצמה (בראיון ברדיו טען אביה של הר-שפי כי בזמנו הלכו עם האינפורמציה על "כוונותיו של יגאל עמיר לרצוח את רבין" למפקד המחוז והוא - מפקד המחוז - שהעביר את האינפורמציה לראש המחלקה היהודית, חזי כאלו, טען אחר-כך כי האינפורמציה על כוונותיו של עמיר הייתה ידועה להם). מי אשם, אם כך? הר-שפי? או שמא השב"כ וחזי כאלו, בהנחה כמובן כי התעלמו מהאינפורמציה המדאיגה בהנחה שידעו מכך? בלאו וקם מוחזקים במעצר-בית (במקרה הרע) וזאת על עבירות חמורות על החוק. פרלמן והר-שפי הוחזקו במעצר (פרלמן אף הוחזק בצינוק) כאשר הם אזוקים וזאת בגין חשד מפוקפק ביותר ביחס למעשיהם או לאחריותם כלפי מה שיוחס להם. על שני הראשונים מסנגרת התקשורת ומערכת המשפט בטיעון החלול של "חופש עיתונאי". על שני האחרונים מתגוללות התקשורת ומערכת המשפט בטיעון החלול של "אי-מניעת רצח רבין" (הר-שפי) וכוונה לרצוח ערבים (פרלמן). ועובדה היא כי למרות הפתטיות שבדבר האשמתה של מרגלית-ראש השב"כ-הר-שפי, באי-מניעת רצח רבין - עדיין מסרב "נאור הנאורים" משה לדור לזכות אותה מאשמה אווילית ובולשביקית זו.

ראשית, עליי לציין כי אינני אדם דתי, בהגדרתי אני "יהודי מסורתי" המשתדל לקיים על-פי הבנתי את מסורת ישראל ואת מנהגיה. למרות זאת, צרמו לי קולות ה'עליהום' התקשורתי שבוצע השבוע כלפי הציבור החרדי. הרי על מה מדובר כאן? קצבאות שישולמו לאותם האברכים הלומדים תורה, כלומר אלה "שתורתם אומנותם" מקיימת אותם. אותם אלה שאינם עובדים ואשר אינם יכולים לפרנס את משפחותיהם. אותם אלה שלהם שלושה ילדים ומעלה. אותם אלה שאין ברשותם רכב. אותם אלה שאין ברשותם דירה השייכת להם. בנוסף לכך, הקצבאות מסתכמות בלא יותר מ-1,000 שקל לאדם. עכשיו נשאלת השאלה - על מה פרצה כל המהומה? ובכן רבותיי, מסתבר כי כאשר אנשים מסוימים בתקשורת הישראלית שומעים את המילה 'חרדים', אוטומטית "קופצים להם כל הפיוזים בראש". אין בירור מעמיק של העובדות. אין תחקיר רציני. אין. יש רק "סחטנים", "פרזיטים", "עלוקות" ו"מוצצי דם". אני סבור כי יש לגייס לצה"ל את החרדים הרוצים בכך במסגרת "הנח"ל החרדי", ולאותם אלו שאינם מעוניינים בכך ואשר לא שייכים לאברכי "תורתם אומנותם" לא לתת שום הטבות! להם יש לעזור להשתלב בשוק העבודה. קצר ולעניין. מכאן ועד להסתה הנבזית שבוצעה בתקשורת, ארוכה ורבה עוד הדרך.

מספר רבנים בצפת הוציאו פסק הלכה האוסר השכרה של דירות בעיר צפת לערבים. שומו שמים, מה קרה? מדוע כאשר ערבים מסרבים למכור בתים ליהודים בכפר השילוח זה בסדר? מדוע כאשר הרשות הפלשתינית מוציאה גזר-דין מוות ל"בוגדים" אשר מכרו בתים ליהודים (בית השלום, בית יונתן) זה בסדר? יתר על כן, מדוע כאשר בהתנחלות רמת אביב (שייח' מוניס) מסרבים לתת לחב"דניקים להעביר חוגי יהדות במתנ"ס המקומי זה בסדר? מדוע כאשר רצו לבצע מנהג כפרות במקום סגור ברמת אביב קמו התושבים הליברלים של השכונה ואסרו זאת על החרדים? היכן היו אותם "נאורים" כאשר ערבים אסרו על מכירת בתים ליהודים? היכן היו אותם "אבירי זכויות אדם וחופש ביטוי" כאשר ערבים שמכרו בתים ל"מתנחלים" נאלצו לברוח מבתיהם מחשש לגזר-דין מוות מצד הרשות הפלשתינית ה"מתונה", אשר ריחף מעל ראשם עקב המעשה ה"נתעב" שעשו? היכן היו אותם "אבירי זכויות אדם וחופש ביטוי" כאשר אזרחי דרום תל אביב התלוננו ומתלוננים על מעשי הפשע והזנות מצד המסתננים הבלתי-חוקיים המתאכלסים במקום? אם אותם נאורים כה דואגים למסתננים הזרים בכדי שיוכלו להעסיק אותם בשכר זעום בבתיהם בסביון, ברמת אביב, בכפר שמריהו ובהרצליה פיתוח, מדוע הם לא דואגים גם להלין אותם במקום? מדוע הם שולחים אותם לישון ולגור בדרום תל אביב ואחר-כך תוקפים את אותם תושבי דרום העיר המסרבים לקבל אותם באזור? היש צביעות גדולה מזו? כאשר ערבים קונים דירות מיהודים בפסגת זאב ואט-אט הופכים את השכונה מיהודית לערבית - מדוע אז אסור ליהודים תושבי השכונה למחות? מדוע כאשר אותם קטינים ערבים מטרידים את בנות המקום אסור ליהודים תושבי השכונה למחות? מדוע כאשר חקלאים יהודים מוכרים קרקעות לערבים בצפון אסור ליהודים למחות על כך? מדוע כאשר בדואים בדרום משתלטים בצורה פיראטית על קרקעות ואדמות מדינה אסור ליהודים למחות על כך? והרי כמדומני צפת היא עיר יהודית, מדוע, אם כן, יש לאפשר כי אט-אט תהפוך לערבית? יש להבין את התופעה ולא לטייח אותה! התופעה היא ניסיון איטי ומתמיד של ערביי ישראל להשתלט על שכונות יהודיות על-מנת להוציא משכונות אלו את הצביון היהודי ולהופכן לשכונות מעורבות בסגנון "מדינת כל אזרחיה". לא מפתיע כי אנשי השמאל כה תומכים בצעד זה. ראוי לציין גם את ה'עליהום' שעשו "יפי הנפש" לדבריו של הרב עובדיה יוסף שתמך ברבני צפת. אותו 'עליהום' בדיוק שעשו אותם "יפי נפש" לדבריו כאשר העז לתקוף את מכחיש השואה ומתכנן רצח ספורטאי מינכן "המנהיג והפרטנר המתון" אבו מאזן. את דברי הבלע וההסתה האנטישמיים של אבו מאזן בטלוויזיה הפלשתינית - משתיקים. על כך שאבו מאזן ה"מתון" בוחר לקרוא לכיכרות ולרחובות על שמם של מחבלים ומחבלות שאהידים ושאהידיות - עוברים בתקשורת הישראלית לסדר היום. אבל את עובדיה יוסף יודעים אותם יפי נפש צבועים לתקוף היטב! ולכל אותם "טהרנים-יפי נפש" אומר כי לפני שאתם מלמדים אותנו מושגים בשוויון זכויות, חופש ביטוי, ליברליות ושאר ירקות - רצוי כי תסתכלו טוב-טוב במראה ותראו איך אתם נראים ואיך נחשף היטב המוסר הכפול שלכם.

עוד פרשה שמסרבת לגווע גם לאחר 15 שנה היא פרשת רצח רבין. מה כבר לא נאמר על כך? "חקרו, בדקו וסגרו הכל בוועדת שמגר". האומנם? בזמנו כתבתי מאמר "רצח רבין על-פי שלח ודרוקר" בו הבעתי ספקות וסימני שאלה לגבי הגירסה הרשמית על אודות רצח רבין, שאלות שנשארו פתוחות ואשר לא ניתנו להן תשובות בכל אותם סרטי טיוח בנוגע לרצח רבין אותם הקרינה התקשורת הישראלית הבולשביקית. ערוץ 7 יזם פרויקט מבורך בו נותנים פתחון פה לכל אותם "קונספירטורים הזויים" על-מנת שיוכלו להפיץ ללא חשש ומורא את גירסתם בנוגע למה שבאמת אירע בליל הרצח. לא מפתיע שהתקשורת הישראלית כה נחרדה מכך, הרי המונופול על האמת מצוי אצלם. הכיצד ייתכן כי בא אתר ימני ולוקח מהם את הבלעדיות על האמת? כיצד זה ייתכן כי יש ספק לגבי הגירסה הרשמית על אודות הרצח? - הם שואלים. לא מפתיע אפוא כי דאגו להקרין את סרטו המגמתי של גדי סוקניק "רצח רבין - ימינה", שכל כולו גדוש בהסתה פרועה נגד הימין, תוך התעלמות מוחלטת מסימני השאלה, התהיות, הסתירות הבליסטיות והספקות הרבים הנוגעים לגירסה הרשמית. כידוע, יש "אמת רשמית" של דוח ועדת שמגר ואין לערער עליה! נודע לי כי נתן גפן (דוגל בתיאוריית הקונספירציה) רואיין לסרטו של סוקניק, אך מסיבות שונות לא השמיעו את דבריו בתוכנית. פשוט העלימו את דבריו ומסקנותיו לגבי מה שהתרחש. אכן מעניין... האמת, כידוע, אינה חשובה כאשר היא לא משרתת את ה"מחנה הנכון". בנוסף לכך הוצג סרט בו מוצגים כל ראשי היחידה לאבטחת אישים כאשר הם מנסים לתאר את שהתרחש בערב הרצח כ"כשל טכני חמור". האומנם? מדוע נדרשו כל ראשי היחידה לאבטחת אישים להופיע בסרט וממש כ"עדר מסומם" לחזור אחד על דבריו של השני כי "הכל נבע מכשל טכני"? האם אכן היה כשל טכני או שמא כסת"ח משותף של כל ראשי היחידה לדורותיהם? האם הייתה הכוונה מלמעלה להציג זאת כך (ולא בפעם הראשונה) בכדי להסית הצידה את כל התהיות, הספקות וסימני השאלה? ואם הכל היה אכן "כשל טכני", כיצד זה שמאבטחו של רבין יורם רובין, "אשר כשל טכנית", קודם לתפקיד בכיר בשב"כ? האם על "כשל טכני" שבעקבותיו נרצח ראש ממשלה מקדמים את המאבטח שהתרשל בתפקידו? או שמא הוא קודם כיוון שידע דברים שהשתיקה יפה להם? ומה לגבי יואב קוריאל, אותו מאבטח אשר "התאבד בליל הרצח" כאשר ירה לעצמו שמונה כדורים בגב? מי צעק "סרק סרק", האם הכל נועד להיות תרגיל או ביום של "כביכול ניסיון התנקשות בראש הממשלה"? האם הביום (במידה שאכן תוכנן להיות) נועד בכדי לשרת מטרה פוליטית של ממשלת רבין? וסימן השאלה העיקרי - מי ירה את הכדור מקדימה? יש לפתוח לאלתר את תיק רצח רבין, אסור להשתיק ולטייח בתקווה כי "הציבור המטומטם ישכח מזה". מדוע את מסמך גלנט ואת פרשת אשכנזי והרפז חוקרים, ואת פרשת רצח רבין משתיקים? אני אישית מרגיש כי ישנן כמה תופעות משותפות וחופפות בין ההתנהלות של צמרת צה"ל בפרשת מסמך גלנט ובין ההתנהלות של ראשי השב"כ בפרשת רצח רבין. לטובת מדינת ישראל, יש לחקור את פרשת רצח רבין. למרבה הצער, במבנה המשפטי הנוכחי ובשיטות הכסת"ח הנהוגות בצמרת ארגוני הביטחון, ספק גדול אם יתנו לחקור את פרשת רצח רבין ברצינות. ספק גדול אם יתנו לאמת לצאת לאור.