המלחמה הנכונה בטרור

לילות כימים עמלים להם כל מומחי הטרור בחיפושיהם אחר נוסחת הקסם שתשים קץ, או לפחות תצמצם משמעותית, את צרת הפיגועים הרצחניים. כבר מזמן היה צריך לקום אחד מהם שיסביר לעולם כולו איך עושים את זה, והוא שותק. כל מי שעוסק במלחמה בטרור יודע בדיוק איך עושים את הדבר הפשוט הזה, והכל שותקים. למה? לא נעים. יש בעיה עם חוקים בינלאומיים, וזכויות האדם, והומניות, ומוסר ו... לא רק שלא עושים דברים כאלה, אלא אסור אפילו להעלותם על דל שפתיים. למה, למען השם, לעזאזל, ולכל השדים והרוחות??? ככה. בינתיים הטרור ממשיך לשנות את פני העולם. לפני חמישים שנה טסנו במטוסים ללא כל חשש. לא היו כל-כך הרבה אנשי ביטחון, איש לא חשד בנו ולא פשפש בכלינו ולא בדק אותנו ולא חלצנו נעליים ולא היו מכונות בידוק משוכללות מצפצפות. ולא רק בנמלי תעופה נגזר עלינו להתגונן מפני הטרור, אלא בכל מבנה המשמש את הציבור, בכל קניון, בכל משרד ממשלתי ועירוני. המהדרין מציבים שמירה בפתחי מועדונים ובכניסה לבריכות שחייה... איפה לא? ברור אפוא לכל בר-בי-רב שלא ירחק היום וכולנו, בכל העולם, נתגייס לפטרל בכל שכונה ונמגן כל בית. וכל מי שראשו צלול, מבין שאין הגנה מפני הטרור וכל העמל הזה - עמל שווא. משום שהטרור במהותו אינו מוטרד מאמצעי הגנה. הטרור גבר על כל אמצעי ההגנה שהומצאו, יגבר על אלה הנמצאים בפיתוח ועל אמצעים גאוניים שטרם חלמנו עליהם. מי שרוצה להדביר את הטרור, חייב להפסיק עם השטות הזאת העושה את החיים לבלתי נסבלים. אין הגנה מפני הטרור משום שאת הטרור צריך לתקוף! וכן, אין מה לטפל בטרור לפני מימושו בפועל, משום שאי-אפשר למנוע את כל הפיגועים. זרועות הביטחון בכל מקום מתנאות במניעת פיגועים כאלה ואחרים ומרימות כוסיות "לחיים!" בחגיגיות לכבוד הפיגועים הבאים שלא יימנעו. צריך להפסיק עם "הטיפול המונע" המקדים ולהתחיל עם "הטיפול המונע" המאוחר. לאחר הפיגוע.