חוסר שיקול דעת - הכל שפיט על-פי הפרקליט

לאחרונה אנו חשופים לגילוי הדומה בעוצמתו לסדר גודל של רעידת אדמה בסיווג 10 בסולם ריכטר, כלומר אסון טבע שאין נזק גדול ממנו. הכוונה, כמובן, לגילוי הדרמטי של הָעסקת עובדת זרה, בניגוד לחוק, על-ידי משפחת ברק. למעשה, הגילוי אינו גילוי, מאחר שהפרשה, כפי שפורסם, נחשפה כבר לפני עשרה חודשים. כמקובל במקומותינו, התחיל מסע שדים נגד שר הביטחון אהוד ברק. את מסע הצָיד התחילה התקשורת. בחלקו האחד, מסע ההכפשה החל על-ידי עיתונאית עמלנית, מוערכת ומוכשרת, שנפלה בפח חשיבותה העצמית, שהתעצמה לאחר שקיבלה פרס רב-ערך (תרתי משמע), ומיהרה לפרסם את הגילוי הדרמתי, ולנכֶס לעצמה - על הדרך, כמו שאומרים - יוקרה אישית. בחלקו האחר, מסע ההכפשה מונע על-ידי עיתונאים, שרדיפתם את אהוד ברק היא מן המפורסמות, ולא יִבחָלו בכל הזדמנות שתעזור להם בכך. (בהקשר זה נזכור את התלהמות ידיעות אחרונות ומעריב בגב' שרה נתניהו, כאשר ניצלו עוזרת בית תמימה - כן, גם במקרה זה העילה היא עוזרת בית?! - לשם רדיפת נתניהו.) בהזדמנות חגיגית, הצטרפו לשמחה פוליטיקאים בעלי עניין. הם מעצימים את מקרה "העוזרת הפיליפינית" כדי לבוא חשבון פוליטי ואישי עם ברק, ולא מתוך דאגה אמיתית לעוזרת המסכנה, אלא מתוך אינטרסים אישיים קטנוניים. לפחות אחד מהם, העז לנבל את פיו - בהוסיפו לברק את שם התואר "אהבל" - לעלוב ולהלבין ברבים את פניו של החייל המעוטר ביותר בתולדות צה"ל באותות הגבורה, מציל חטופי מטוסים, רמטכ"ל, שר חוץ, ראש ממשלה, ראש מפלגה, שממשיך לשרת את המדינה כמיטב הכרתו בחתירתו להשגת שלום. את הנסיגה מלבנון, את הליכתו לקראת עראפת בקמפ דייוויד - אף אחד לא מזכיר כיום. נמאס כבר מכל אלה, שלא כאהוד ברק אשר נבחר לעמוד בראש מפלגתו, מתריסים ומפריעים ושמים מכשולים חדשות לבקרים בפעולתו של שליחם הנבחר. כל הנ"ל, פחות או יותר, תהליך ידוע - וכפי שהוזכר לעיל - גם חוזר על עצמו בדמיון מדהים. אבל האיוולת של המערכת המשפטית, המגולמת בעמדתה להעמיד למשפט את הגב' פריאל-ברק, דבר חדש הוא במקומותינו - והיא, איוולת זו, זועקת לשמים. אין ספק שנעברה עבירה על-ידי משפחת ברק. נילי פריאל-ברק גם הודתה בכך ורצתה לשלם את הקנס שיוטל עליה על-פי חוק. זה היה לפני עשרה חודשים. המערכת המשפטית מסרבת לאמץ הליך זה. הגב' פריאל-ברק תעמוד למשפט, ויקוב הדין את ההר.