"סומסום היפתח!"

"אחרי אלפיים שנות גלות" סוכם השבוע מיזם מזרח-תיכוני גדול, בהשתתפות - התאמינו? - ישראל, ירדן, מצרים, הרשות הפלסטינית, בחריין, עירק, תימן, קפריסין, פקיסטן, טורקיה, ואפילו - אירן... הסיכום נערך ביום ג' האחרון בירדן, והוא עוסק בהקמת מאיץ אלקטרונים מזרח-תיכוני בירדן, באלאן (בערך באמצע הדרך בין עמאן לירושלים...), בשם המיתולוגי "Sesame", שבעברית הוא פשוט - סומסום... נסביר: בדיוק לפני 15 שנה, שנתיים אחרי הסכם אוסלו, שנה אחרי הסכם השלום ישראל-ירדן, ושלושה שבועות אחרי רצח רבין - החל לצמוח פרויקט ססמי. מרוב הנאה אני מוותר על תמלוגים בהמצאת תרגום שמו לעברית: מיזם סומסום... בהדרגה הוקמה "מועצת ססמי", בהשתתפות מדענים בכירים מהמדינות הנ"ל ומארה"ב ומאירופה, במטרה להקים מרכז מחקר אזורי, עם מאיץ אלקטרונים. שניים מהמייסדים היו פרופסור אליעזר רבינוביץ, יושב-ראש הוועדה הישראלית לאנרגיות גבוהות, והפיזיקאי האיטלקי סרג'יו פוביני מהמרכז האירופי לחקר הגרעין (CERN - שהקים את המאיץ הענק בשווייץ). התכנסות היסוד הייתה של מדענים ישראלים, ירדנים, מצרים, פלסטינים ומרוקאים, והיא נערכה באוהל בדואי בסיני, בדהב... באווירת הימים ההם, נפתחה ההתכנסות בדקה דומייה לזכר רבין. בשל גל הפיגועים שהחל ב-1996 בישראל, עברו הפגישות לאירופה. בסוף המילניום הגיעה תרומה גדולה למיזם מגרמניה - סינכרוטרון יקר (מכשיר המאפשר, דומני - וסליחה על אי-הבקיאות - סנכרון של אלקטרונים), שסביבו החלו היזמים להקים בירדן את מאיץ האלקטרונים. במשך השנים התחייבו טורקיה, מצרים, ירדן וישראל להקצות כל אחת 5 מיליון דולר למימון ההקמה. המימון הישראלי - בחלוקה לחמש שנים - סוכם בפגישה שקיים פרופסור רבינוביץ, בחודש מרס האחרון, עם סגן שר החוץ דני איילון. עתה חסרים "רק" עוד 15 מיליון דולר למימון הכולל, ומצפים שהם יגיעו מהאיחוד האירופי, מארה"ב, מהרשות הפלסטינית (כנראה 1.5-2 מיליון דולר) ואכן, קשה להאמין - מאירן. יושב-ראש מועצת המיזם, סר כריס לוולין-סמית מבריטניה, תיאר אתמול (11.11.10) את הסיכום כ"פריצת דרך חשובה". יושב-ראש הוועדה הישראלית לתכנון ולתקצוב (הות"ת), פרופסור מנואל טרכטנברג, אמר ש"מיקומו ותכונותיו של המאיץ יאפשרו ביצוע מחקרים בעלי עניין רב לאנשי האקדמיה בישראל" ("הארץ", 12.11.10). פרופסור רבינוביץ הסביר שהמאיץ המתוכנן לא יגיע לעוצמה של המאיץ האירופי הקיים בשווייץ, והוא יוקם גם על בסיס עיקרון פיסיקלי אחר: "מסובבים אלומת אלקטרונים בתוך המאיץ, וכשהאלקטרונים מאיצים הם קורנים. בקרינה הזו אפשר להשתמש למטרות שונות. המאיץ הוא כמו מכונת קרני רנטגן, רק הרבה יותר טוב" (שם). אפשר יהיה להשתמש במיזם לשיתוף-פעולה בין המדינות השותפות בו, בארכיאולוגיה, בפיסיקה, במדעי-החיים, במדעי הרוקחות, בננו-טכנולוגיה ובמדעי-הסביבה. כמה כיף לכתוב על שיתוף-פעולה אזורי! מי מפקפק עדיין בחשיבות של הסכם אוסלו?! אבל למה סומסום? מה משמעות השם? מהמקור האשורי shamash-shammū נדד השם לבבלית, לארמית, ליוונית, ללטינית, לסנסקריט, להינדי, לשפות האירופיות, וכמובן לעברית ולערבית. כן, מדובר בזרע שממנו יוצרים שמן. לפי המיתולוגיה האשורית, כאשר האלים נפגשו כדי לברוא את העולם, הם שתו יין עשוי מ- נכון, סומסום. באגדות ההינדו הסומסום הפך לסמל הנצח, ולכן שימש השמן שלו לטקסים דתיים. בספרות הטמילית הסומסום מומלץ להפחתת משקל... בסיפורי "אלף לילה ולילה" שימש המשפט "סומסום היפתח!" (Sesame open) כסיסמה לפתיחת מערת האוצר, בשל תכונתו של תרמיל הסומסום "להיפרץ" כאשר הזרעים הבשילו. נו, אז המיזם המזרח-תיכוני עומד "להיפרץ", ולהעניק למדינות האזור אוצר של שיתוף-פעולה! כמורה-דרך, אני בודק להוסיף למסלול הטיול שאוביל בירדן בחנוכה - גם ביקור באלאן, מקומו של מיזם סומסום...