בוז'י הרצוג שר העבודה והרווחה, הילד הטוב של אבא נשיא המדינה לשעבר, נראה ונשמע ממש חלומן של נערות הסיקסטיז. אבל לא ניתן לחיצוניות המרשימה של השר הזה להטעות חושינו המקהים מיום ליום במדינה המוכרת והמפורסמת בין המובילות במדד השחיתות הפוליטית.
בוז'י הרצוג שר ממפלגה שמאלנית, שותף כבר שנים רבות לממשלה ימנית, והכל כלשונו לצורך השפעה על דרכה של הממשלה - כשכל ילד יודע שרק הכיסא חשוב לפוליטיקאי המשופשף הזה.
בוז'י הרצוג מסמל את האין תקווה לעם ישראל.
זה שר רווחה שרואה את החברה הישראלית קורסת בדוחות עוני והוא ממשיך להתחכך עם אילי הון במסיבות מחוברות - ובכל הזמן הזה המציאות המידרדרת טובה בעיניו לגלגול עיניים והפניית אצבעות מאשימות לכל עבר, ורק לא לכיוונו הוא.
עוד אמא רצחה את ילדיה.
זה כבר הפך להיות רצח כמעט יומיומי, ושר הרווחה נתלה על ממשלה לא איכפתית, וממשיך להיות "אחראי" על משרד לא רלוונטי.
העובדות הקשות שאין לעובדות רשויות הרווחה את הכלים והתקציבים לדאוג לאלפי הפונים לעזרתם - לא ממש משנה את התמונה העגומה שכמו שאין משטרה לעזרתנו בעת צרה, כך אין לאומללים הללו מענה מאלה האמורים לדאוג לרווחת המשפחות ושמירת הילדים חסרי המגן.
אבל בוז'י הרצוג ימשיך בתפקידו.
הוא ידאג להעלאת משכורתו מידי פעם, ביחוד כאשר המשק מראה סימני חולשה ומבקש לעצמו העלאות שכר מעל קו העוני. בו-זמנית נראה שכבות חלשות ("עניים" - במונחי הביטוח הלאומי החובר להתעללות נגדם) מגיעים עד לאיבוד עשתונות וביצוע מעשי רצח אפילו כנגד יקיריהם - ואילו השר הממונה בוז'י הרצוג יגיע לתקשורת (שמיד תיתן לו במה), יבכה על החלב שנשפך, ויתעלם מהחלב הממשיך לרתוח על האש.
לא צריך לסיים תואר ראשון במתמטיקה כדי להבין שהרצח הבא שכולם לא מנסים למנוע תוך שהם מתעסקים בינם לבין עצמם בהאשמות הדדיות תוך ספיקת כפיים לשמיים בסינגור עצמי שקצרה ידם מלהושיע, יבוא בגלל שרותי רווחה חסרי יכולת פעולה, שר ממונה שראשות מפלגת העבודה יקרה בעיניו יותר מילד מת, משטרה שאין לה כח אדם לטפל בתלונות, כנסת שתמצא אולי יום בשנה "להעלות את המודעות...", וממשלה שראשה מתהלך מנופח עונג על כאשר כל העולם יכול לקפוץ לו בעת שהוא בונה מתי ואיך שליבו ולב חבריו הקואליציוניים יחפצו.
ככה לא בונים מדינה.
ככה רוצחים את ילדיה.