האופוזיציה רפה ורופסת. לקול הקורא של הממשלה אין משתיק-קול. אין מי שייצר לו הד רועש, מתריס. האופוזיציה אינה לוחמת. היא ישנה. היא חולמת. למעשה, היא אינה קיימת. כך לא מקיצים קץ על ממשלה מחושקת, משותקת, שלא מובילה לשום מקום. דומה כי היושב-ראש, ציפי לבני, מאסה בתפקידה. האפשרות השנייה, הלא פחות ריאלית, היא אי-הבנתה את משמעותו. כך או כך, גם אם היא אינה יושבת בקפה זה או אחר באפס מעשה, על-פי מבחן התוצאה, היא אינה עושה את הנדרש ואת המצופה ממנה כמי שאמורה להוות משקל-נגד לממשלה. ראש הממשלה מעדיף אותה, כנראה, כנועה, שקטה, צייתנית ופייסנית, מחוץ לממשלה, מאשר עיקשת ולוחמנית בתוכה. קדימה דורכת במקום, כלומר – היא הולכת אחורה. סליחה, היא נגררת. יש לה מנהיגה אבל אין לה הנהגה. יש לה יושב-ראש אבל אין לה גוף. מה רוצה קדימה? לאן היא חותרת, אם בכלל? מדוע קולה לא נשמע? האם התפקיד גדול על ציפי לבני? השאלות פתוחות. מאז ומהקמתה, לא הייתה ממשלתו של נתניהו כה זקוקה לקדימה. לבלמים שלה. לאיזוניה. לקולה הצלול – שלא נשמע מחוץ לה – על טירופה של ההקפאה, על מה שמסתמן, כבר עכשיו, כהחמצה משוועת, בלתי נסלחת, של סיכוי להסדר, שלא לומר – לשלום. קדימה זכתה לאשראי עצום מהציבור עם הקמתה. היא קיבלה ממנו מנדטים רבים גם בבחירות האחרונות. יש לה כוח אלקטוראלי בלתי מבוטל, אבל היא מבטלת אותו במו ידיה הרפות. היא אינה עושה בו שימוש מושכל. היא לא מצטרפת לממשלה מזה ולא מהווה איום עליה מזה. האם ייתכן כי תיעובו של נתניהו את לבני כה עמוק, כה מבעבע, עד שהוא מעדיף אותה רפה ואין-אונית מחוץ לממשלה מאשר מחשקת ולוחמנית בתוכה? האם יש לו אינטרס להמשיך לעמוד בראש ממשלה ימנית - ההולכת ומקצינה - אשר לא תגיע לשום מקום מאשר להעז ולהתגבר על משקע אישי עכור, לצרף את לבני ולקדם באופן מעשי ומשמעותי את הסיכוי להסדר בינינו ובין הפלשתינים? קדימה אינה מתקדמת לשום מקום. במידה שהיא הולכת – היא הולכת אחורה. ציפי דורכת במקום. היא לא הולכת לשום מקום. האם נוח לה כך, בין קפה למאפה, לשאת את התואר הסתמי, הריק והעקר, 'יושב-ראש האופוזיציה' ולא לעשות דבר? האם היא רוצה להיכנס לממשלה אבל אינה יכולה? האם היא יכולה אבל אינה רוצה? עד כמה תלויה כניסתה לממשלה ברצונה? ודאי יש לקדימה זכות קיום כאופוזיציה אבל אין בה טעם ואין בה תועלת. במקום שהיא נמצאת ובמעשיה החלשים והבלתי מורגשים, קדימה כמעט מיותרת. קפואה על שמריה, מתבקש לשאול אותה: הלו, גברת ציפי לבני, מתי תפשירי?