תהא אשר תהא הסיבה לשאלה, מדוע המוסלמים תוקפים את המערב דווקא עכשיו, לאחר שנים כה רבות שבהן היו רדומים, זוהי מלחמה לכל דבר, שמטרתה להביא להשתלטות האיסלאם על העולם. אבל למה אין לנו הרגשה שאנו במלחמה, אלא, לכל היותר, במטרד של טרור?
אנשים הטרודים בטרדות יומם, אינם מודעים לפעמים למה שקורה מתחת לאפם. את המלחמה המתחוללת קשה במיוחד לראות כי זו אינה מלחמה קלאסית של צבא בצבא, שריון בשריון. במלחמה זו אין גבולות ואנו נלחמים באויב חמקמק המשתמש בנשק שאיננו ערוכים להתמודד עמו. אנו דומים לצבא הפולני שהסתער על הטנקים הגרמנים רכוב על סוסים וחמוש בחרבות. במלחמה הזו הצבא שלנו, שנבנה להילחם בצבא אויב, טנק מול טנק, מטוס מול מטוס, עומד נבוך. מול הטנקים החמושים בתותחים, אין צבא אלא אזרחים מוגנים על-ידי חוקי ז'נבה ארכאיים, שהיו מיועדים במקור להפריד את הצבא הלוחם מן האזרחים הלא לוחמים. באופן כזה ובתנאים כאלה לא מנצחים מלחמה. הכללים השתנו.
במלחמה הנוכחית כלי הנשק הם הטרור, אמצעי התקשורת המנווטים את דעת הקהל, ומערכות המשפט, שמרוב להיטות להגן על הנאשם, שכחו שהוא בא לתקוף את עצם קיומה של המדינה ונמנעות מלהגן עליה. החזית היא בעורף והחיילים הם האזרחים. האויב הניצב מולנו משתמש בחוקים שנחקקו בזמן שלום במדינות המערב עבור אזרחיהן ואלה אינם עונים על המציאות של טרוריסטים הפוגעים באותם אזרחים. האויב משתמש בתשתיות שבנו מדינות המערב לטובת אזרחיהן - באינטרנט, בכבישים ובמטוסים - כדי לפגוע באותם אזרחים. האויב משתמש במוסר המעוות של אמצעי התקשורת התומכים בחלש לכאורה בעמידתו מול מי שנראה לה כחזק, כדי להפוך כל ניצחון מקומי שלנו לתבוסה עולמית. אזרחים תמימים חוברים בבלי דעת לאויב האכזרי, מתעלמים מהעובדות הברורות שחוקי המלחמה של האויב שונים.
לאזרחים ערביים ניתנת אפשרות לטייל ללא מורא בחוצות תל אביב, אך אוי לו ליהודי שטעה ונקלע לסימטאות רמאללה. אזרח ערבי נשחט ללא רחמים אם הוא מעז למכור אדמה ליהודי, אך יהודי יאולץ על-ידי בג"צ, בשם השוויון, למכור אדמה לערבי. הפצצת ישוב אזרחי בטילים אינו נראה אקט של מלחמה אלא כ"מעשים חריגים המבטאים את זעם אזרחים מדוכאים על-ידי הכיבוש". גם אם אנו מצליחים ללכוד את לוחמי האויב הטרוריסטים יורי הטילים, אנו נדרשים לשפוט אותם לפי חוקי המדינה המיועדים להגן על עבריינים פליליים, למנות להם סניגורים, ולאחר זמן לשחרר אותם בהמוניהם תמורת גוויות חיילים שחוללו, אזרח שנחטף או חייל שנשבה.
התעוררו! במקום לקשקש בדיונים אין סופיים על מעשיהם של ידוענים או לדבר על שמאל וימין, כדאי להשקיע מאמץ ולטפל בנקודות החולשה שלנו מול האויבים המוסלמים; לעדכן את הצבא כדי שיוכל להילחם בכלים של המאה ה-21 ולא בכלים של מלחמות העבר; לסגור את הפרצות של תקשורת לא אחראית ולתקן חוקים שאינם מאפשרים לדמוקרטיות להתגונן; לחדש את מערכת האיזונים הדמוקרטיים בין ארבע רשויות השלטון: המבצעת, המחוקקת, השופטת והתקשורת. לזהות את אויבינו האמיתיים המבקשים להרוג אותנו, ולחשוב איך נהפכנו ל"קו מזינו" של המערב ולשאול האם זו המיליטנטיות של הימין או התבוסנות של השמאל, או אולי זה וזה אינם אלא גלים קטנים הרוכבים על הצונמי של מלחמת התרבויות, שבה כולנו - החרדים המקוממים, השמאל ההזוי והימין הפשיסטי - נראים אותו דבר למוסלמים הנלחמים בנו.
יש חדשות עבורכם: מתחוללת מלחמת עולם בין התרבות המערבית ובין התרבות המוסלמית, ואנו בצד המפסיד.