ראשית - אם העדות כאן נכונה, ואין סיבה שלא תהיה אמינה - הרי המקור לשם ספרה של הפרטיזנית רוז'קה קורצ'ק-מרלא - "להבות באפר" - הוא הרשימה וההרצאה של קובנר הנזכרות כאן. כזכור, רוז'קה כתבה את ספרה ביידיש, בחודשי ישיבתה הראשונים בארץ, בלילות שלאחר העבודה, בקיבוץ אילון. סופר הילדים והמשורר בנימין טנא, ששהה אף הוא אותה תקופה באילון, תרגם את הספר ישירות מיידיש לעברית.
שנית - אבא קובנר כתב את מכתב-הנזיפה המר הזה לאנטק צוקרמן, רק לאחר שקרא את רשימתו-הוא כפרסום מקדים לספר, בעיתון 'על המשמר'. הרשימה הרתיחה אותו מסתבר, והוא כתב את המכתב הקשה.
שלישית - יש לתהות מי תרגם את רשימתו של קובנר לעברית? האם משה בסוק, עורך הספר, הוא שתרגם? או שמא חייל בריגדה אלמוני, עוד באיטליה?
רביעית - לפני הפלגתי - ביולי 45' מגיע קובנר ארצה לראשונה, בשליחות נעלמה של חבורת הנקם די"ן. ראו פרטי המעשה אצל פרופ' דינה פורת, בספרה 'מעבר לגשמי'. מסתבר שכבר אז החלו דברי קובנר על המרד ועל הפרטיזנקה להתפרסם בחוגים שונים. כזכור, הוא נעצר בידי הבריטים ונכלא לכמה חודשים. באביב 46' הוא 'עלה' בפעם השנייה ארצה, והפעם לצמיתות.
חמישית - עודני נסער מן הדברים - באמת יש במכתב כמה מהלכים סותרים. תודה ושבח ליצחק צוקרמן, מצד אחד - בצד קובלנה קשה, טענות מרות, כולל איום בצעדי גמול - לא אחריש וכולי.
שישית - מבלי כוונה אולי, עולה מהמכתב המתח של הפולמוס הפוליטי של אותם הימים - החלוקה של גיבורי המרד לפי התנועות והמפלגות. ואולי גם התחרות בין בתי ההוצאה, ספריית פועלים של הקיבוץ הארצי, לעומת הוצאת הקיבוץ המאוחד.
ואחרונה - כמי שקרא מכתבים רבים של קובנר, זו לי פעם ראשונה לקרוא מכתב שבו הוא כותב על עצמו בגוף שלישי... אם ביקשתם לייחד מקום לאבא קובנר וכולי. ממש מפליא!
- המכתב המקורי מצוי ב'יד טבנקין', והוא מובא כאן בתודה לעינת אמיתי.