חבר הכנסת לעתיד לבוא

דבר מצחיק קרה לי. נכנסתי לאתר עיתון 'הארץ' וראיתי בדף הבית קישור למאמר של אלדד יניב תחת הכותרת "מפלגת מוות לציונות", לחצתי מיד וקיבלתי מאמר, פרי מקלדתו של אלדד יניב, אך הכותרת שונתה ל-"ברית שוכני הגיגית". מכל מקום, קראתי בעניין רב את הגיגיו של חבר הכנסת לעתיד והנה ציטוט: "התיישבות יהודית בארץ ישראל התנ"כית וברגבי האדמה בשומרון, עדיפה בעיני ארנס וריבלין מישות ציונית עם גבולות מוכרים ובטוחים". המשפט הזה, אם תרצו, מכיל את כל משנתו של חבר הכנסת בבוא היום, מר אלדד יניב. כל המשנה והגמרא והתוספות והמדרשים. האימרה "גבולות מוכרים ובטוחים" הפכה להיות קלישאה עממית נבובה כל-כך, שעצם השימוש בה תובע פיהוק ארוך. על מה רבים פה למעלה ממאה שנה? על זה, אדון יניב, בדיוק על זה - על "גבולות מוכרים ובטוחים". מה אתה מחדש? אם הייתָ יכול להבטיח "גבולות מוכרים ובטוחים", איש לא היה מחפש חלופות. לפי שאינך יכול להבטיח "ישות ציונית עם גבולות מוכרים ובטוחים" ואיש אינו להבטיח זאת כיום, מחפשים חלופות רעות פחות מן המציאות שלנו המזוויעה. מה רע בכך? מה לא נכון? לדפוק ת'ראש בקיר ולחרוק "גבולות מוכרים ובטוחים" מיליון פעם, אינו מועיל! אגב, הגבולות המוכרים והבטוחים של אלדד יניב מפורטים ב"זבנג!" דמגוגי מאין כמוהו ומומלץ לו לשמור אותו לנאום הראשון בכנסת הבאה: "...מול החיבור הפוליטי המוזר הזה, שגורם להיסטוריה להתפקע מצחוק, חובה שתתייצב הברית הציונית. זו שמבינה שהתשובה ההולמת היא חלוקת הארץ ביחס של 22% לעומת 78%, וגבולות מוכרים ובטוחים. סיום הכיבוש יאפשר גם לנכדינו להזדקן במדינה יהודית ודמוקרטית ולבנות פה מחדש חברת מופת, עם חינוך ממלכתי מצוין ובריאות ציבורית מודרנית ועם זכות להתפרנס בכבוד, להתקיים בלי לקבץ נדבות ולהזדקן בלי לחטט בפחי אשפה" (הארץ, 22.11.10). נו...? מה אתה רוצה? מנסים, אתה יודע, יש לחצים אדירים מכל העולם, אמריקה דוחקת בנו, אנחנו מושפלים בכל העולם, מנסים להתקדם וקשה, אתה יודע, קשה, קשה מאוד, אבל עובדים על זה חזק, יש חברי-כנסת שעושים קשיים ואפילו שרים אינם נותנים כתף, אתה מבין, אולי אתה הייתָ יכול לגבור על כל הקשיים האלה בצורה יותר מוצלחת, עצתי לך, תתחיל להתמודד על התפקיד הזה, אם אתה מאמין כזה בעצמך, זו אפילו חובתך, מה דעתך כצעד ראשון לכתוב מאמרים? גם מאמרים יכולים להיות נאומים, נסה. הרשה נא לי, עוד לפני שאתה חבר-כנסת מן השורה, להסביר לך שלא כולם כבשים בני שנה תמימים. מילים יפות אינן יוצרות מציאות. מציאות של חיים בלי יהודה והשומרון ורמת-הגולן וירושלים המזרחית - כבר הייתה לנו. היא לא החזיקה מעמד ולא בגלל ישראל. אתה רוצה להחזיר את הערבים לאותן עמדות ירי שיחייבו את כיבוש השטח שוב ושוב. מה, אתה שוחר-מלחמות? עולֶה בדעתך מה עולה בדעתו של ערבי שחי בינינו למקרא ה"יחס של 22% לעומת 78%" שלך? דבר אחד ויחיד עולה בדעתו: שום "גבולות מוכרים ובטוחים"!