המשבר הפיננסי, שעבר עלינו בשנים האחרונות, הוביל למגמה של ייעול וחיסכון כספי בתפעול צוות ה-IT, בקרב ארגונים רבים. בעקבות מגמה זו גדלה בצורה משמעותית כמות הפרויקטים של קונסולידציית שרתים (משמעה על-פי רוב וירטואליזציה) ועימה שיפור השרידות, באמצעות אחסון מרכזי. לפני כניסה לביצוע פרויקט מסוג זה קיימים מספר גורמים עיקריים, אותם יש לקחת בחשבון. אסקור כאן בקצרה את הגורמים החשובים ביותר.
ראשית כיצד לבחור חברת אינטגרציה ועל מה כדאי לתת את הדעת בבואנו לבחור חברת אינטגרציה. לאחר מכן, בחירת פתרונות הוירטואליזציה והאחסון המתאימים ולאילו מרכיבים מן הפתרון כדאי להתייחס בכובד ראש. ולבסוף חישוב ההחזרה על ההשקעה הכספית (ROI).
אופן בחירת האינטגרטור
התהליך מתחיל בבחירת חברת אינטגרציה מתאימה. כיום קיימים בשוק שחקנים רבים, המבצעים פרויקטים מסוג זה ורובם כבר ביצעו עשרות פרויקטים בתחום. אולם בבחינת חברת האינטגרציה כדאי לקחת בחשבון מספר גורמים.
בפגישה הראשונה עם חברת האינטגרציה יש לדרוש התאמה מלאה של הפתרון לארגון. חברה, שיש לה למעלה מחמישה עשר שרתים פיזיים, תצריך בדרך כלל התקנת מוצר Sizing של יצרן הוירטואליזציה, שימליץ אילו שרתים מיועדים לסביבה וירטואלית ואילו אינם (מטעמי ביצועים, אי תמיכה וכדומה). כמו-כן יש לבחון בבחירת האינטגרטור את ניסיונו בפרויקטים דומים. כדאי לבדוק האם אינטגרטור זה ביצע לפחות שלושה פרויקטים במהלך השנה האחרונה, לפחות אחת מהם מאותו מגזר. לדוגמא, על מכללה לבדוק שחברת האינטגרציה ביצעה פרויקט מסוג זה במכללה אחרת בעבר. זאת מפני שהיכרות עם אפליקציות ייעודיות או מיוחדות הינו הכרחי ומומלץ בביצוע פרויקט מסוג זה.
בבחינת חברת אינטגרציה רצוי לבחור חברה, איתה ניתן יהיה להמשיך גם בפרויקטים עתידיים. ההיכרות המעמיקה של חברת האינטגרציה עם המערכות ואפליקציות השונות בעקבות הפרויקט הנוכחי תסייע רבות בעתיד בפרויקטים נוספים או בשדרוגי חומרה ותוכנה. למשל לאחר הטמעת פרויקט וירטואליזציה ואחסון לעיתים רבות שוקלים פתרון DRP, אבטחת מידע וגיבוי. רצוי לבחון אם חברת האינטגרציה ביצעה גם פרויקטים כאלו בעבר.
לכל יצרני החומרה ותוכנה המובילים ישנן הסמכות, המכשירות את חברת האינטגרציה לביצוע והטמעה של פרויקטים כאלה ואחרים. אצל רוב הספקים קיימות רמות הסמכה שונות, המשקפות את הניסיון של חברת האינטגרציה, כמות הטכנאים, שמטמיעים פרויקטים מסוג זה. כדאי לשים לב אילו הסמכות יש לאינטגרטור הנבחר ומהי רמתן.
חשוב לבחור חברת אינטגרציה, אשר יכולה ללוות את הפרויקט מתחילתו ועד סופו, תוך מתן פתרונות מלאים והיקפיים. בביצוע פרויקט וירטואליזציה ואחסון עלינו לקחת בחשבון את כל הפרמטרים בפרויקט ולראות אותו כפרויקט מלא (Turn Key), החל משלב האפיון, בו עלינו לקחת בחשבון את תשתית החומרה, תוכנה, תמיכה, גיבוי ואבטחת מידע. אנו נעדיף חברת אינטגרציה, שיודעת לתת פתרון מלא לכלל ההיבטים ותאפשר אחריות כוללת ותמיכה של ספק אחד. תלות במספר ספקים מעלה את עלויות הפרויקט לעיתים רבות וגורמת לסרבול.
בחירת פתרונות הוירטואליזציה המתאים
לאחר שנבחרה חברת אינטגרציה יש לבחור את פתרונות הוירטואליזציה והאחסון המתאימים. נתחיל בפתרון הוירטואליזציה. גם כאן ניתן לראות שחקנים רבים, ביניהם VMware, Red Hat, Citrix, Microsoft. כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו. קיימים שיקולים שונים, אותם עלינו לקחת בחשבון בבחירת תוכנת הוירטואליזציה המתאימה. כאן אעמוד על השיקולים העיקריים.
ראשית נעמוד על הניסיון ובשלות. בביצוע פרויקט קונסולידציית שרתים, אנו יוצרים תלות בתוכנת הוירטואליזציה, כך שהיא התשתית עבור כלל המערכות אצלנו. לכן בבחירת תוכנת וירטואליזציה אנו נרצה תוכנה יציבה, מוכחת בשוק ובעלת תמיכה רחבה בתצורות שונות. כמו-כן נשים לב ליכולות טכניות של הפתרונות המוצעים. בהטמעת פתרון קונסולידצייה אנו שמים את "כל הביצים בסל אחד", לכן, אנחנו נרצה שהסל יהיה משוריין ובעל יכולות מתקדמות. היכולות החשובות לבדיקה הינן מהי שרידות בתוך האתר: מה קורה במידה ונופל שרת פיזי? כמה זמן לוקח לבצע Failover של שרת פיזי? מה קורה אם יש כשל Blue Screen בשרת וירטואלי? ומהי שרידות בין אתרים: מה קורה במידה ונופל כל האתר (שריפה / בעיית תקשורת)?
מאפיינים נוספים, אותם רצוי לקחת בחשבון הינם היכולות הטכניות של תוכנת הוירטואליזציה. הראשון שבהם הוא יחס קונסולידציה. היתרון הגדול בקונסולידציית שרתים הינו החיסכון הכספי בחומרת שרתים. אנו נרצה ליהנות מיתרון זה, ככל הניתן ולכן נרצה שיחס כמות המכונות הוירטואליות על מכונה פיזית נתונה תהיה גדולה ככל הניתן. בנוסף יש לעמוד על היכולות העתידיות עם הטמעת פתרון וירטואליזציה. אנו צריכים לבחור תשתית, עימה ניתן לגדול ולהתרחב. בבחירת הפתרון, עלינו לבדוק כיצד מבצעים הגירת חומרה ושדרוגים של שרתים וגרסאות מערכות הפעלה. כמו-כן יש להתעמק ולעמוד על יכולות הניהול. בסביבות וירטואליות אנו נרצה כמה שיותר מידע על השרתים, הן ברובד הוירטואלי והן ברוב הפיזי, רצוי לבחור בפתרון אשר מאפשר ניהול פשוט ומידע על כלל המערכות בפתרון.
בחירת פתרון האחסון המתאים
לאחר שבחרנו בפתרון הוירטואליזציה המתאים, נדון בפתרונות האחסון. בעבר הדרישות העיקריות עבור האחסון היו נפח וביצועים. כיום חוקי המשחק השתנו ומגוון האפשרויות לשימוש במערכות אחסון גדולות. כיום, חובה לדרוש ממערכת האכסון ביצועים גבוהים שרידות גבוהה ותצלומי מצב. כשהליך ה- Sizing נעשה כהלכה על-ידי האינטגרטור באמצעות הכלים של יצרני הוירטואליזציה, ניתן לדעת את דרישות הביצועים וה IOPS (Input Output Per Second) הנדרשות. כדאי לוודא שהמערכת האחסון המוצעת מספקת את דרישות הביצועים המצוינים ב Sizing זה, תוך כדי הוספת גידול עתידי מוערך. מערך האחסון מכיל בתוכו את כל המידע הקריטי של הארגון ולכן רצוי נדרוש את מערך האחסון בעל הזמניות הגבוהה ביותר והקרובה ביותר ל-100 אחוזי זמינות (99.999%) ובעל בקרים כפולים וחיבוריות כפולה לכל הדיסקים. זאת בכדי למנוע נקודת כשל מרכזית.
תצלומי מצב Snapshot הינו תצלום של המידע בנקודת זמן. ה- Snapshots מאפשר שחזור מהיר, גיבוי של המידע במספר נקודות במהלך היום וכמו-כן, מפשר לשחזור מידע ספציפי תוך מספר דקות ספורות. בבחירת מערך אחסון, אנו נרצה שמערך האחסון יתמוך בביצוע Snapshot באופן תמידי עבור תוכנת הוירטואליזציה, כך שנוכל לגבות ולשחזור שרתים וירטואליים ומידע ספציפי שנמצא בתוכם בעת הצורך.