השריפה שפרצה בפארק הכרמל לא הביאה רק למותם של למעלה מארבעים איש, לשריפת עשרות בתים, להשמדת שמורת הטבע היפה ביותר בישראל, לזיהום אוויר רבתי ולנזקים במאות מיליוני שקלים. השריפה פרצה במדינת ישראל כבר לפני חמש-עשרה שנה ושורפת באיטיות, ביסודיות ובהתמדה כל חלקה טובה במדינה. בדמגוגיה האופיינית לו, מנסה הממשל להסטות את תשומת הלב מהעיקר אל הטפל. האם תקום ועדת חקירה אם לאו, האם שר הפנים צריך ללכת הביתה, או רק מנהל שירותי הכבאות, או שמא האשמים הם שני הקטינים בני ה-14 ו-16 שעשו מדורה קטנה להנאתם ולא דאגו לכבות אותה. הבעיה הקיומית שאנו חייבים להתמודד איתה היא בשינוי הממשל, העומדים בראשו, האידיאולוגיה שלו. עלינו לעשות ריסט/אתחול מחדש למדינת ישראל, להקים רפובליקה שנייה השונה מהותית מהממשל הקיים, כפי שהרפובליקה החדשה של דה גול הייתה שונה מהותית מהממשל הרקוב של קודמיו.
הרפובליקה החדשה צריכה לקום בתנועה עממית חוץ-פרלמנטרית שתשנה מהיסוד בדרכים דמוקרטיות ולא אלימות את פני המדינה בכל המישורים ותציב בראש סדר הקדימויות את הצדק החברתי, היושרה, השוויון, איכות הסביבה ואיכות החיים של כל התושבים. המדינה מתחלקת לשני מחנות המחרפים נפשם בהגדרתה אם היא מדינת הלאום היהודי או מדינת כל תושביה. הפתרון האתי היה יכול להיות שהיא מדינת הלאום היהודית וכל תושביה, כי אין להתכחש שהיא קמה כבית ללאום היהודי, אבל גם אין להתכחש ללאומים האחרים החיים בתוכנו. אך המדינה היא לא זה ולא זה, ישראל היא כיום מדינת שבעת הטייקונים ושבעה מיליון האזרחים שהם עניים בפוטנציה.
על ישראל לשים בראש מעייניה את הצדק החברתי, להפוך את מעמד הביניים ל-50% מהאוכלוסיה, שיעור כפול מהנוכחי, כמו שבדיה, כמו מדינות מתוקנות אחרות ולהתרחק מהמודל האמריקני הניאו-ליברלי המביא לאי-שוויון משווע. ישראל היא חלק מאירופה הנאורה, החברתית, השוויונית, ולא חיקוי זול של ארה"ב שאימצה את המגרעות שלה בלי המעלות. עלינו להוריד את ממדי העוני אל מתחת לעשרה אחוזים מהאוכלוסיה, שיעור הנמוך ביותר מחצי מהנוכחי, המתקרב לממדי העולם השלישי והופך אותנו למדינה עם הפערים הגדולים ביותר ב-
OECD.
יש לשנות מהיסוד את המשטר הניאו-ליברלי הקיים, שהונהג על-ידי המפלגות עם האידיאולוגיה הכלכלית הזהה - הליכוד, קדימה ומפלגת העבודה. יש למצוא את האיזון הנכון בין מעורבות הממשל לשיטת השוק החופשי. עברנו כמו רוסיה משלטון ניאו-בולשביקי של מפא"י וגרורותיה לשלטון ניאו-ליברלי קיצוני יותר מהשלטון של ריגן, ת'אצ'ר ופינושה. על החברות להביא בחשבון את האינטרסים של כל מחזיקי העניין ולא להשתחוות למולך של מקסום הרווח שגורם בהכרח לעושק העובדים, הלקוחות, הספקים, הנושים ואיכות הסביבה. חברה הרוצה למקסם את הרווח, תזהם את הסביבה, כי ממילא החוק לא נאכף, כי אין כסף לפקחים (לכבאים ולשוטרים...). היא תשלם לעובדיה משכורת מינימום ולא תאפשר להם להתאגד, היא תספק מוצרים פגומים ותעשה תספורת לנושיה.
יש להנהיג מיסוי פרוגרסיבי עם מס מקסימלי לעשירים ולבעלי השכר הגבוה, כמו במדינות הסקנדינביות, שעשיריה לא בורחים ממנה למרות המיסים, בנורבגיה מפורסמים תשלומי המס של כל האזרחים באינטרנט, ויחד עם זאת הן המדינות עם העושר לנפש, השוויון, איכות החיים והאתיקה הגבוהים ביותר בעולם. בישראל, עושים בדיוק ההפך, הולכים ומפחיתים את שיעורי המס לעשירים ולחברות, ומכבידים את שיעורי המס העקיף הפוגע בראש ובראשונה במעמד הביניים ובעניים. בחמש-עשרה השנים האחרונות תחת הנהגת שלוש המפלגות הגדולות חלה נדידה ברורה של העושר מתשעת העשירונים אל העשירון העליון ובתוכו אל האלפיון העליון עד הטייקונים השולטים בנו. כבר לפני עשור כתבתי במסה על אתיקה בעסקים בישראל שאנו הופכים לרפובליקת בננות ועכשיו רבים מודים בכך.
יש לבער את השחיתות מהיסוד ולהכביד בצורה דרסטית את העונשים על עברייני הצווארון הלבן. עליהם לשבת עשרים ושלושים שנה בבית הסוהר כשהם נתפסים בגניבות של מיליונים, אך אל לנו לשכוח שבמרבית המקרים לא מתגלות השחיתויות ואם הן מתגלות, יוצאים ידי חובה בתשלום כופר, מבלי שתיחשף זהות העבריינים. ייערך סינון אתי למועמדים לתפקידים ציבוריים וכלכליים ובראש ובראשונה לדירקטורים המכהנים בעשרות דירקטוריונים ומקבלים שכר-עתק על עבודתם הקשה. לא מזמן השתתפתי בפאנל עם איש עסקים ידוע, שאמר כי אין דירקטורים המכהנים בעשרים דירקטוריונים כפי שטענתי, בעוד שבויקיפדיה כתובים במפורש עשרים הדירקטוריונים בהם הוא חבר. לא ניתן לנהל בצורה נאותה בשעה שאתה חבר בכה הרבה דירקטוריונים, וזו אחת הסיבות העיקריות למחדל.
ישראל צריכה לשאוף להימנות עם עשר המדינות המובילות בעולם במדד האתיקה של TI, בעושר לנפש, באיכות הסביבה ובאיכות החיים. זורים לנו חול בעיניים שאנו מדינה במצור שמוציאה כספים רבים על ביטחון ואנו מוקפים אויבים. אחוז ההוצאות לביטחון הוא כיום נמוך בהרבה מהאחוז שהיה לפני שלושים שנה, אנו במצב שלום עם מרבית שכנינו, וגם את הוצאות הביטחון אנו יכולים לקצץ בצורה דרסטית אם נבטל את הפנסיה המוקדמת של אנשי הקבע, אם במקום לרכוש מטוסים חמקנים נרכוש מטוסים לכיבוי שריפות ואם נמצא את הדרך לעשות שלום עם שאר אויבינו. המדינות המובילות - סקנדינביה, ניו-זילנד והולנד - גם הן מדינות קטנות, ואילו סינגפור שפעם למדה מאיתנו, יכולה ללמד אותנו פרק באיכות חיים, באיכות סביבה, במלחמה בשחיתות ובאתיקה בעסקים. ישראל הולכת והופכת למדינה מצורעת, מיטב ידידינו נוטשים אותנו ובמקום להיות אור לגויים אנו הופכים להיות אוד לגויים. נס חנוכה שקרה לנו, כאשר כל העולם התגייס לעזרתנו, לא יקרה בשנית אם יעופו עלינו אלפי טילים.